Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archiveCivil appeal

שמעון גפסו נ' זאב ליסון ואח'

CA 8127/01 was decided on 14 April 2002.

The court's decision, in its own words.

התוצאה היא שאנו נותנים תוקף של פסק-דין להסדר המוסכם בין המערער לבין המשיב 1, מבלי לעשות צו להוצאות.

3 justices heard the case, and the ruling came on 14 April 2002.

Court
The Supreme Court, sitting as a court of civil appeals
Case
CA 8127/01
Opened
2001
Decided
14 April 2002
Length
2 pages

The panel

  • אליהו מצא
  • יצחק אנגלרד
  • אליעזר ריבלין

This is how to cite the ruling.

ע"א 8127/01 שמעון גפסו נ' זאב ליסון ואח' (14.4.2002)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

ב בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים

ע"א 8127/01

בפני: כבוד השופט א' מצא · כבוד השופט י' אנגלרד · כבוד השופט א' ריבלין

המערער: שמעון גפסו

נגד

המשיבים: 1. זאב ליסון · 2. ראש עיריית נצרת עילית, מנחם אריאב · 3. מועצת העירייה נצרת עלית · 4. שר הפנים

ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 15.7.01 בת.א. 1230/00 שניתן

על-ידי

כבוד השופט נ' ממן

תאריך הישיבה: ב' באייר התשס"ב (14.04.02) · בשם

המערער: עו"ד א' מיכלוביץ; עו"ד מ' פלד · בשם

המשיב: עו"ד י' מני · בשם המשיב 3-2: עו"ד א' גורדון · בשם המשיב 4: עו"ד א' דגן

פסק-דין

בעצת בית המשפט הגיעו המערער והמשיב 1 לכלל הסדר מוסכם ביניהם כלהלן:

1.המשיב 1 יודיע לבית המשפט המחוזי, כי הוא חוזר בו מן התביעה נגד המערער בעילת פגיעה בפרטיות. על יסוד הודעה זו יתבקש בית המשפט המחוזי לדחות חלק זה של תביעת המשיב 1, ללא עשיית צו להוצאות.

2.מנגד חוזר בו המערער מן הערעור שלפנינו, וזאת תוך שמירת זכותו לפנות אל ראש העיריה בדרישה להדיח את המשיב 1 מכהונתו כחבר המועצה, בנימוק שהמשיב 1 אינו מקיים את תנאי המגורים. אם לא תיענה דרישתו, רשאי המערער להגיש עתירה מינהלית בנושא זה, ואם יעשה כן יכריע בית המשפט לעניינים מינהליים בעתירתו לגופה. המשיב 1 לא יטען לדחייתה של עתירה כזאת על הסף מחמת שיהוי; ופסק הדין נשוא הערעור שלפנינו - באשר התבסס על הסכמה בין המשיבים 1 ו2- בלבד - לא ייחשב כיוצר השתק פלוגתה שבכוחו לחסום את עתירת המערער.

3.בשולי הדברים נוסיף, כי מקובלת עלינו טענתה של באת-כוח שר הפנים, כי בבואו לאשר את הסדרם המוסכם של המשיבים 1 ו2-, ולהביא בכך לביטול החלטתו של ראש העיריה, היה על בית המשפט המחוזי לקבוע בלשון מפורשת כי בנסיבות העניין אכן רשאי היה המשיב 2 להשתכנע כי המשיב 1 מקיים, ולוא לכאורה, את תנאי המגורים בתחומי המועצה. עם זאת, ולאור מה שנאמר בפסק-הדין לעניין זה (הגם שלא בלשון מפורשת) לא ראינו מקום לשעות להצעתה בעניין ביטולו של פסק-הדין.

התוצאה היא שאנו נותנים תוקף של פסק-דין להסדר המוסכם בין המערער לבין המשיב 1, מבלי לעשות צו להוצאות.

ניתן היום, ב' באייר תשס"ב (14.4.02).

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools