סופר אמאייל בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח'

פסק-דין

1.המירב שהמערערת יכולה לטעון הוא כי המסמכים הכתובים משתמעים לשתי פנים; בנסיבות אלה יש חשיבות לראיות שבעל-פה. על יסוד ראיות אלה (ובכללן עדות שפיגלמן בעמ' 446, נ/10 וההודעה שמסרה המערערת לבורסה) יכול היה בית המשפט המחוזי לקבוע (אף שהיו לפניו ראיות לסתור) שהסכום של -.100,000 דולר נקבע בידיעתו המלאה של מנהל המערערת ובהסכמתו, לאחר שזה נטל על עצמו את הסיכון שבביטוח נמוך מדי.

2.יש ממש בטענה שעניינו של המשיב מס' 4 נשתכח מבית המשפט המחוזי עת נתן את פסק דינו אך ענין זה אינו יורד לשורש הדבר משום שנוכח קביעותיו העובדתיות של בית המשפט המחוזי אין כל קשר סיבתי בין כל מעשה או מחדל של המשיב מס' 4 לבין הסכום שנקבע בפוליסה.

הערעור נדחה.

המערערת תשלם למשיבים מס' 1-3 לחוד ולמשיב מס' 4 לחוד שכר טרחת עו"ד -.60,000 ₪, ובס"ה .-120,000 ₪.

ניתן היום, כ"ו כסלו תשס"ג (1.12.2002).