מקורות חברת מים בע"מ נ' עיריית אשקלון ואח'

בבית המשפט העליון

ע"א 8916/15

לפני: כבוד השופט י' עמית

המערערת: מקורות חברת מים בע"מ

נגד

המשיבה: עיריית אשקלון

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי באר שבע בתיק א 031749-11-14 שניתן ביום 15.11.2015 על ידי

כבוד השופט י' פרסקי

תאריך הישיבה: ט' באייר התשע"ו (17.5.2016)

בשם המערערת: עו"ד אריה כהן

בשם המשיבה: עו"ד שרעבי

הצדדים: אנו מקבלים המלצת בית

המשפט כלהלן:

כל המסד העובדתי, דהיינו השאלה העובדתית הטעונה בירור נוכח הטענות החדשות שמעלה מקורות, תידון בוועדת הערר. כפי שהבינותי מהצדדים, שאלת תיחום הגבולות או גודל הנכס שנופל בשטח עירית אשקלון אינה שאלה כה קלה לבירור.

לאחר שהשאלה העובדתית הנ"ל תתברר ותוכרע בוועדת הערר, וככל שההכרעה תיפול לטובת מקורות, אזי מקורות תהא רשאית לחזור לבית המשפט המחוזי בתביעה שעילתה ביטול ההסכם מחמת אחד הפגמים המנויים בפרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973, או דיני עשיית עושר.

מובן כי במקרה כאמור, לעירית אשקלון יעמדו כל הטענות, הן בנוגע לעילת הביטול או עילות הביטול, והן בנוגע לנפקויות הביטול (האם ניתן בכלל לתבוע השבה עד לשנת 2014 (כולל), לרבות בשל שיקולי תקציב, ולרבות נוכח העילה החוזית ככל שתוכר, אם תוכר). בנוסף, גם תעמוד לעירית אשקלון הזכות לטעון לגבי שטח שיתברר כי נופל בחלקה, כי היא זכאית לגבות תעריף גבוה יותר נוכח הטענה לביטול הסכם הפשרה.

כל התקופה החל משנת 2013 ואילך, במהלכה יוקפא הדיון בשאלת הטעות החוזית, בהמתנה להכרעת וועדת הערר לא ייחשב לצורך התיישנות ויראו אותו כתקופה הנכללת בסעיף 15 לחוק ההתיישנות, התשי"ח-1958.

בכפוף לכך פסק דינו של בית משפט קמא יבוטל, והערעור יימחק תוך שמירת זכויות הצדדים כאמור לעיל.

המערערת תפנה לבית משפט קמא בענין השבת האגרה לאור האמור לעיל.

הוצאות שנפסקו לחובת

המערערת לא יוחזרו.