יוסי אורון קרטא ואח' נ' מאזן עלי סאלח ו-10 אח' ואח'

פסק-דין

מקובלת עלינו טענת המערערים, כי בית-המשפט המחוזי שגה בכך שנתן פסק-דין מבלי לעיין בסיכומי הטענות בכתב שהוגשו לבית-המשפט מטעמם. גם אם נכון הדבר, כי המערערים לא יצאו ידי חובה בשגרם את סיכומיהם לבית-המשפט באמצעות חפקסימיליה (ראו תקנה 497 ב' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), הרי משהועמד השופט על כך שהסיכומים הוגשו לא היה זה מן המידה להתעלם מקיומם והיה בידי השופט לבקש מן המערערים להגיש לו תדפיס מקורי של סיכומיהם. הגענו לכלל מסקנה כי די בטעם האמור כדי להצדיק את החזרת ההליך לבית-המשפט המחוזי. לנוכח מסקנתנו לא נידרש לשאלות המהותיות שבהן נחלקו בעלי הדין בערכאתנו: כלום הונח בסיס דיוני וראייתי לקביעה, כי דין העסקה להיבטל בשל התייחסותה לחלק מסוים מזכות הבעלות בנכס? וכלום יש עוד להכריע בטענת המשיבים כי ההתקשרות בחוזה המכר הייתה פרי של אילוץ? ביחס לסוגיות אלו, וכלל סוגיות אחרות שיבקשו הצדדים להעלות לפניו, יאפשר להם בית-המשפט המחוזי להביא ראיות ולהשמיע טענות משלימות.

הערעור מתקבל, פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מתבטל וההליך מוחזר אליו להשלמת הבירור ולמתן פסק-דין חדש, על-פי המבואר לעיל. הוצאות הדיון בערכאתנו, בסך 25,000 ₪, תחולנה על-פי הכרעתו העתידה של בית-המשפט המחוזי.

ניתן היום, י"ב בחשון תס"ה (27.10.04).