דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

עדי(איה) אפק נ' פרקליטות מחוז תל אביב

פסק הדין בבג"ץ 8808/04 ניתן ביום 27 באוקטובר 2004.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

העתירה שבפנינו אינה נמנית על אותם חריגים בהם יתערב בית משפט זה בהחלטות ביניים בהליך פלילי. לפיכך, ומבלי צורך להביע דעה לגופה של הסוגיה שבמחלוקת, דין העתירה להידחות על הסף. העותרת תוכל להשמיע את השגותיה כנגד ההחלטה במסגרת הערעור על פסק הדין לאחר שינתן, אם ובמידה שתראה מקום וצורך בכך.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 27 באוקטובר 2004.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 8808/04
נפתח
2004
ניתן
27 באוקטובר 2004
משך
3 עמודים

ההרכב

  • אילה פרוקצ'יה
  • אדמונד לוי
  • מרים נאור

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 8808/04 עדי(איה) אפק נ' פרקליטות מחוז תל אביב (27.10.2004)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 8808/04

בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה · כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופטת מ' נאור

העותרת: עדי(איה) אפק

נגד

המשיבה: פרקליטות מחוז תל אביב · עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותרת: עו"ד גלאון קפלנסקי

בשם המשיבה: עו"ד ענר הלמן

פסק-דין

השופטת א' פרוקצ'יה:

1.העותרת הינה נאשמת בתיק פלילי המתנהל בבית משפט השלום בתל-אביב, בו היא עומדת לדין, יחד עם אחר, בין היתר, בעבירות של קבלת דבר במרמה, סחיטה באיומים ועושק. היא עותרת לסעד כנגד רשויות התביעה, כלפיהן היא טוענת שהן מעלות טיעון עובדתי "בשני קולות" בשני הליכים פליליים שונים לגבי מיהות הדובר בקלטת המשמשת ראייה משפטית. כן מתבקש סעד ביניים אשר יאסור על התביעה להגיש את הקלטות נשוא המחלוקת כראייה במשפטה של העותרת עד להכרעה בעתירה זו.

2.משפטה של העותרת מתנהל בבית משפט השלום ונמצא בשלב הוכחות באמצע פרשת התביעה. במקביל לכך, מתנהל משפט נפרד כנגד השותף, המייחס לו עבירות של נסיון לקבלת דבר במירמה. על פי הטענה, במשפט של האחר טענה התביעה כי הקלטות הנוגעות בדבר מכילות קולות שהם כולם קולו של הנאשם, ואין מלבדו קולות של אחרים. ממצא ברוח זו גם נקבע בפסק הדין באותו ענין. עם זאת, נטען בעתירה כי במשפט של העותרת מבקשת התביעה להגיש אותן קלטות ולטעון כי קולה שלה נשמע בהן לצד קולו של האחר. העותרת טענה בסוגייה זו בפני בית משפט השלום הדן במשפטה ובקשה כי לאור דיבור התביעה בשני קולות יש לבטל את המשפט נגדה מטעמים של הגנה מן הצדק. בית המשפט (מפי כב' השופטת כוחן) החליט לדחות את הטענה בנסיבות הענין.

3.העותרת טוענת בפנינו כי הדרך הדיונית היחידה להתערב בהגשת הראייה – שראוי למונעה - היא באמצעות פניה בעתירה לבית משפט זה. לטענתה, יש כבר בשלב זה למנוע עשיית מהלך זה העלול לפגוע פגיעה עמוקה בזכויותיה הדיוניות והמהותיות. לדבריה, מדובר במקרה קיצוני ויוצא דופן המצדיק התערבות ערכאה זו.

4.החלטת הערכאה הדיונית הינה החלטת ביניים במשפט פלילי, אשר אינה נתונה בשלב זה לערעור בזכות או ברשות (סעיפים 41 ו-52 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984). בית המשפט הגבוה לצדק אינו מתערב, ככלל, בהחלטות ביניים במשפט אלא במקרים נדירים:

"בית המשפט הגבוה לצדק לא יתערב בהליכים אזרחיים או פליליים לפני בתי המשפט הרגילים, אלא אם עולה טענה של העדר סמכות, או אם מתגלית תופעה קיצונית של שרירות בתחום שהוא מינהלי טהור".

(בג"צ 583/87 יהושע הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פד"י מא(4) 683, 702. כן ראו: בג"צ 398/83 אביטן נ' הרכב של שלושה שופטים, פד"י לז(3), 467, 471; בג"צ 4318/95 מדינת ישראל נ' השופט פיזם, פד"י מט(3) 702, 704; בג"צ 6371/94 דרעי נ' בית המשפט המחוזי בירושלים, פד"י מט(1) 133, 135; בג"צ 6876/01 ברלאי נ' שופטת בית משפט השלום בתל-אביב, תק' על' 2001(3) 340; בג"צ 4451/04 קסטוריאנו נ' כבוד השופטת ח. כוחן, תק' על' 2004(2) 3223); דנג"צ 779/97 סולימאן נ' מדינת ישראל, תק' על' 97(2), 972).

הדברים אמורים אף לגבי דחיית טענת "הגנה מן הצדק" במסגרת ההליך (בג"צ 6317/01 זאפט נ' כבד השופט ש' טימן, תק-על 2001(3) 1084).

5.העתירה שבפנינו אינה נמנית על אותם חריגים בהם יתערב בית משפט זה בהחלטות ביניים בהליך פלילי. לפיכך, ומבלי צורך להביע דעה לגופה של הסוגיה שבמחלוקת, דין העתירה להידחות על הסף. העותרת תוכל להשמיע את השגותיה כנגד ההחלטה במסגרת הערעור על פסק הדין לאחר שינתן, אם ובמידה שתראה מקום וצורך בכך.

העתירה נדחית.

ניתנה היום, י"ב בחשון תשס"ה (27.10.04).

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים