יהודה כהן נ' בנק לאומי לישראל בע''מ

פסק-דין

1.לפניי ערעור על החלטתה של כבוד הרשמת ל' בנמלך (בש"א 110/14-א') מיום 3.2.2014 בה נדחתה בקשת המערער ל"החייאת" הליך שנמחק על פי בקשתו.

2.בהחלטתה ציינה הרשמת כי ביום 6.1.2013 הגיש המערער בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 19.1.2013. באותו יום הוסיף המערער והגיש בקשה לביטול ההליך, לאחר שהתברר למערער כי הגיש בעבר בקשת רשות ערעור על אותה החלטה (רע"א 1297/13 שנדחתה על ידי כבוד השופטת ברק ארז מיום 21.3.2013). בהחלטה מאותו יום נמחק ההליך. ביום 23.1.2014 הגיש המערער הודעה בה ציין כי חזר בו מבקשת ההארכה "מסיבה טקטית", וכדי להגיש בקשת הבהרה לבית המשפט המחוזי אך לאחר שזו נדחתה הוא שב ומבקש להגיש את בקשת רשות הערעור. הרשמת דחתה את הבקשה בציינה כי ההליך נמחק לבקשת המבקש, ולכן אין להחיותו רק כי החליט לחזור בו מן הבקשה משיקוליו כאמור. כמו כן הוסיפה הרשמת כי לא ברור הטעם בהגשת ההליך שכן בקשת רשות הערעור שהגיש קודם לכן על ההחלטה נדונה לגופה ונדחתה.

3.דין הערעור להידחות. בערעורו טוען המערער כי שגתה הרשמת בקובעה כי הוא ביקש לסיים את ההליך, וכי הוא שמר לעצמו את זכויותיו, שכן ביקש להשיג על ההחלטה לאחר שתינתן החלטתו של בית המשפט המחוזי. אלא שעל פי ההחלטה מיום 16.1.2014 ההליך נמחק על פי יוזמת המערער. כמו כן, כעולה מהחלטת הרשמת, בהחלטה ברע"א 1297/13 נדונו טענות המערער לגופן, ולא נטען אחרת בהודעת הערעור. לפיכך, איני רואה עילה לקבל את הערעור.

אשר על כן, הערעור נדחה.

ניתן היום, ט"ו באדר ב' התשע"ד (17.3.2014).