דב סובול נ' שאול שפסר

פסק-דין

לפני ערעור על החלטת הרשמת ש' עבדיאן ברע"א 8395/19 מיום 28.1.2020, אשר דחתה בקשה לביטול החלטתה מיום 27.1.2020 למחוק את בקשת רשות הערעור שהגיש המערער.

המערער הגיש ביום 17.12.2019 בקשת רשות ערעור לבית משפט זה, ובד בבד הגיש בקשה לפטרו מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון. לבקשתו צירף המערער מסמכים מסוימים שלשיטתו מעידים על מצבו הכלכלי הרעוע. ביום 24.12.2019 דחתה הרשמת את בקשתו בקבעה כי המערער לא הניח תשתית עובדתית מלאה ומבוססת על אודות מצבו הכלכלי. לדוגמה, לא צורפו לה תדפיסי חשבון בנק ואין בה פירוט מתועד של הכנסותיו, הוצאותיו ונכסיו. כמו כן נקבע כי בהתחשב באמות המידה החלות על בקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי", נראה כי על פני הדברים סיכויי ההליך אינם מצדיקים היעתרות לבקשה. בהמשך, ביום 27.1.2020 החליטה הרשמת למחוק את בקשת רשות הערעור שהגיש המערער מאחר שהוא לא שילם את האגרה ולא הפקיד את העירבון. ביום 28.1.2020 דחתה הרשמת את בקשת המערער לבטל את ההחלטה האמורה.

מכאן הערעור שלפנַי. בערעור פרש המערער את ההליכים והאירועים שהובילו אותו להגיש את בקשת רשות הערעור, ובסופו שב וביקש פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון.

דין הערעור להידחות. תקנה 2 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 מורה על חובת תשלום אגרה בעת פתיחת הליך בבית המשפט. כך גם תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 מחייבות תשלום עירבון לצורך הבטחת הוצאות המשפט לשם ניהול ההליך. למערער ניתנה הזדמנות לשלם את האגרה ולהפקיד את העירבון, אולם הוא לא עשה כן. מעבר לכך, המערער לא העלה כל טיעון ממשי נגד מחיקת ההליך בעניינו, אלא הלין על הליכים הקשורים להליך העיקרי שנמחק.

מעבר לכל האמור ולמעלה מהצורך אציין כי עיון בדף החשבון הבודד אותו צירף המערער לבקשתו המקורית מגלה כי ביום 27.3.2019 קיבל זיכוי בסך של 10,000 ש"ח, אשר משכו במזומן מספר ימים לאחר מכן. סכום נכבד שכזה דורש הסבר שלא ניתן.

הערעור נדחה אפוא.

ניתנה היום, ט"ז באדר התש"ף (12.3.2020).