תופיק חרפני נ' נהאד חיר חט'יב ואח'

פסק-דין

המערער הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. הוא ביקש פטור מעירבון וכבוד הרשם עודד שחם הפחית את העירבון והעמידו על סך של 7,500 ש"ח. חרף זאת, לא הופקד העירבון, וההליך נדחה בהחלטה מיום 15.11.2004. כעבור למעלה מחודשיים, שב ופנה המערער לבית משפט זה וביקש לחדש את ההליכים בבקשת רשות הערעור ולהאריך את המועד להפקדת העירבון. המערער טען כי לא היה ביכולתו להפקיד את העירבון בשל מצבו הכלכלי, וכי אך לאחרונה נאותה חברת הביטוח של עורך דינו להעמיד לו את הערבות הנדרשת. כבוד הרשם יגאל מרזל דחה את הבקשה, ומכאן הערעור שבפני.

אין עילה לקבל את הערעור. כפי שפסק כבוד הרשם, היה על המערער להגיש בקשה במועד, או למצער תוך פרק זמן סביר לאחריו. המערער לא עשה כן, ואין בטענותיו כדי לבסס נימוק מהותי ומבוסס לאיחורו. כבוד הרשם הדגיש כי המערער לא צירף תצהיר לביסוס טענותיו ולא עמד בנטל הכבד המוטל עליו בשלב זה. זאת ועוד, כבוד הרשם ציין כי הערבות שהוגשה אינה מציינת את המשיבים לערעור כמוטבים, ומטעם זה, ממילא, לא ניתן לקבלה. עיינתי בטענותיו של המערער – שהועלו גם בפני כבוד הרשם – אך לא מצאתי כי יש בהן כדי להצדיק התערבות בשיקול דעתו של כבוד הרשם ובנימוקיו.

הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה – אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ו' באייר התשס"ה (15.5.05).