אלי רון ואח' נ' רשות הדואר ואח'

פסק-דין

ערעור על החלטתו של כבוד הרשם ג' שני (ע"א 3363/13-א') מיום 10.6.2013 שבה נדחתה בקשתו של המערער להפחתת סכום העירבון, העומד על סך של 70,000 ש"ח, שנקבע במסגרת ערעור שהגיש על פסק דין שניתן בעניינו בבית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופט י' פרגו) מיום 5.3.2013.

בהחלטתו ציין הרשם, כי בבקשה נטען כי מצבו של המערער 1 אינו טוב, לאחר שזה ריצה עונש מאסר וכן הוא מתקשה להתקיים בכבוד; כי המערערת 2 חברה לא פעילה; וכי סיכויי הערעור להתקבל טובים. אלא, קבע הרשם, כי הבקשה נעדרת נתונים ממשיים לעניין מצבו הכלכלי של המערער, שכן היא כוללת מסמך אחד בלבד (דו"ח רווח והפסד לשנת 2012) ואין ביסוס לטענה כי אין ביכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה. על שום כך, משלא הוצגה תשתית עובדתית וראייתית להפחתת העירבון, דחה הרשם את הבקשה.

מכאן הערעור שלפניי שבו נטען כי הבקשה מתארת את תמונת המצב המלאה בעניין יכולתם הכלכלית של המערערים. המערער 1 מוסיף כי הרשעתו בהליך פלילי, בפרשה הידועה כ"אסון ורסאי", הרעה את מצבו הכלכלי, האישי והמקצועי והפכה אותו לאדם מחוסר פרנסה. כל כספיו וחסכונותיו הוקדשו לניהול ההליכים ואין בידיו רכוש או נכסים, וכן כי ילדיו בעלי משפחות הנושאים בהוצאות והם אינם יכולים לעזור לו. הותרת סכום העירבון על כנו, יסכל את זכות הגישה לערכאות המוקנית לו. כמו כן טוען המערער כי היה על הרשם ליתן דעתו לסיכויי הערעור.

דין הערעור להידחות, מכיוון שהמקרה דנן אינו מגלה עילה להתערבות בשיקול הדעת הרחב שבו נושא הרשם (ראו בש"א 10216/02 ר.י.ו מהנדסים בע"מ נ' עיריית ראשון לציון (16.01.2003)). לגופם של דברים, טענותיו של המערער 1 אינן נתמכות באסמכתאות כדבעי שיעידו כי הוא חסר יכולת כלכלית (ראו בש"א 3849/11 פלג נ' Sofasa LLC (22.5.2011) והשוו בש"א 5349/98 לוי נ' מכפש (3.12.1998), מפי כבוד הנשיא (כתוארו אז) א' ברק), והדבר נכון גם בכל הנוגע לשאלת יכולתו להסתייע בסביבתו הקרובה ובמכריו. כפועל יוצא של כל האמור, החלטתו של הרשם תיוותר על כנה.

אם כן, הערעור נדחה. המערערים יפקידו את העירבון בסכום שנקבע בתוך 15 ימים מיום המצאת פסק דיני זה לידיהם (מניין הימים יכלול את ימי הפגרה). לא יופקד סכום העירבון – יירשם ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.

ניתן היום, כ"ו בתמוז התשע"ג (4.7.2013).