דוד מזרחי נ' פקיד שומה פתח תקוה

פסק-דין

לפניי ערעור על פסק דינו של כב' הרשם ג' שני מיום 26.10.2011 (ע"א 3244/11) בו נדחה ערעורו של המערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי בת"א (להלן: ההליך העיקרי).

ההליך העיקרי הוגש ביום 27.4.2011. עד היום לא הופקד בו העירבון שנקבע בהחלטת הרשם מיום 6.9.2011. ביום 29.6.2011 דחיתי את ערעורו של המבקש על החלטת הרשם בעניין העירבון וקבעתי כי על המערער להפקיד את העירבון תוך 14 ימים (בש"א 4807/11 – א'). בקשותיו של המערער לעיון חוזר בפסק דיני זה נדחו אף הם – למעט הארכה שניתנה לו להפקדת העירבון עד ליום 3.10.2011. ביום 26.10.2011 נדחה הערעור – הוא ההליך העיקרי – על ידי הרשם בקובעו כי המועד הסופי שנקבע להפקדת העירבון חלף ואין כל עילה להארכת מועד נוספת.

מכאן הערעור שלפניי, בגדרו מפרט המערער שלל טענות בנוגע למצבו הכלכלי הקשה לרבות אילוץ פתאומי לתשלום מיידי של כספים רבים לרשות המיסים. אילוץ זה הביא לדבריו ל"שינוי מהותי במצב הכלכלי המשפחתי" שלו. המערער מבקש כי יאופשר לו להביא חלופה לעירבון וכי יבוטל פסק דינו של הרשם המורה על דחיית ההליך העיקרי שהגיש.

כפי שכבר כתבתי בפסק דיני מיום 29.6.2011 מוכן אני להניח כי מצבו הכלכלי אינו מן המשופרים, אך בהיעדר תשתית ראייתית המוכיחה את מצבו הכלכלי הנטען, אין די בהנחתי זו די כדי להוכיח שהוא אינו יכול לעמוד בהפקדת העירבון. זאת במיוחד מאחר והמערער לא הציג אף מסמך התומך בטענותיו. מכאן, ולאור הנימוקים שעמדתי עליהם בהחלטותיי, הנזכרות לעיל, בבקשות המערער לעיון חוזר, אין מקום לטעמי להתערב בהחלטת הרשם שלפיה יידחה ההליך העיקרי לאחר שלא הופקד עירבון במסגרתו במועד שנקבע.

בשולי הדברים אבקש להבהיר ראשית, כי במסגרת הערעור שלפניי מופנות מספר טענות כנגד החלטתי מיום 27.9.2011 ואולם, החלטה זו ניתנה במסגרת בקשה לעיון חוזר שהוגשה בעקבות פסק דין מיום 29.6.2011. פסק דין של בית משפט זה אינו ניתן לערעור. שנית, המערער מבקש כי מותב זה לא ידון בערעורו. כידוע, בחירת המותב הדן בהליך המוגש לבית המשפט אינה נתונה לבעל הדין בבחינת "תכנית כבקשתך". בענייננו, לא מצאתי כל טעם ענייני המצדיק נקיטה בצעד חריג של פסילה מלדון בערעור.

לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

ניתן היום, ג' בחשון התשע"ב (31.10.2011).