אליהו סימנטוב נ' מדינת ישראל

פסק-דין

לפניי ערעור על החלטת כבוד הרשם ג' שני (ע"א 7134/11 – א') מיום 15.12.2011 וכן על החלטת הרשם (ע"א 7134/11 – ד') מיום 5.1.2012. במסגרת ההחלטה הראשונה, קבע הרשם כי אין במקרה הנוכחי מקום למתן פטור מהפקדת עירבון. בהחלטה השנייה דחה הרשם בקשה אשר נשאה את הכותרת "בקשה להרשות למבקש להגיש תצהיר נוסף", אותה זיהה הרשם כבקשה לעיון נוסף.

לב הערעור, אם כן, הוא בהחלטה הראשונה, וההחלטה השנייה אינה החלטה העומדת בפני עצמה לצורך הערעור. טענתו המרכזית של המערער כעולה מהודעת הערעור היא שבכך שמנע הרשם הגשת תצהירים נוספים בעניינו, נחסמה דרכו להוכחת אי מסוגלותו הכלכלית להפקדת עירבון.

לאחר שעיינתי בהחלטות הרשם ובהודעת הערעור על צרופותיה נחה דעתי כי דין הערעור להידחות.

כידוע, על המבקש פטור מהפקדת עירבון הנטל להוכיח כי אינו מסוגל לבצע את ההפקדה. נטל זה גבוה יותר מהנטל המוטל על המבקש פטור מתשלום אגרה, ועל המבקש להוכיח כי אינו מסוגל לגייס את סכום העירבון מקרוביו (ראו: ע"א 3477/11 שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב (טרם פורסם, 3.10.2011)). במקרה הנוכחי, לאחר שמצא הרשם כי בקשת הפטור חלקית ולאקונית, ניתן למערער זמן נוסף לבצע השלמות לבקשה. בעקבות השלמות אלו נדרש הרשם לתגובת המשיבה. מתגובת המשיבה עלה כי תמונת המצב שהציג המערער לכל הפחות חלקית, וכי אין בבקשה כל טעם של ממש המסביר מדוע המערער אינו מסוגל להיעזר באימו ובאחותו לגיוס סכום העירבון. בשלב זה נתן הרשם את החלטתו.

רק לאחר פרסום ההחלטה, ביום 5.1.2012, הגיש המערער בקשה להגשת תצהיר נוסף. משניתנה החלטה בעניינו, פירש הרשם את הבקשה כבקשה לעיון נוסף בהחלטתו. אף לדידי, זוהי הפרשנות הראויה לבקשה שכזו המוגשת לאחר מתן ההחלטה. שמצא הרשם כי לא קמה כל עילה לעיון מחדש בהחלטה, ממילא התייתרה שאלת אפשרותו של המערער לצרף תצהירים נוספים לבקשה.

כידוע, שיקול הדעת המצוי בסמכות הרשם בעניינים כגון אלו רחב ביותר. במסגרת בקשה להוספת תצהירים, הניתנת לאחר מתן החלטה בהליך, על הרשם לשקול שורה של שיקולים. מצידו האחד של המתרס עומדים שיקולי יעילות ההליך ושימור המשאב השיפוטי. מצידו האחד של המתרס עומדות נסיבותיו האישיות של המבקש, אשר אינו מיוצג ובקיאותו בסדרי הדין נמוכה. רק באם תמצא הצדקה טובה לעיון מחדש בהחלטתו, יידרש הרשם לבחון את הבקשה לגופה.

במקרה הנוכחי, לא מצאתי שנפל פגם בהחלטת הרשם המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. המערער קיבל שתי הזדמנויות לבסס את טענתו כי אינו מסוגל כלכלית להפקיד את העירבון, וחרף זאת לא הצליח לעמוד בנטל המוטל עליו. יתר על כן, המשיבה הציגה מידע רלבנטי המגלה כי המידע שנמסר על ידי המערער לבית המשפט היה, לכל הפחות, חלקי. במצב דברים זה, אין כל מקום לפתוח את ההליך פעם נוספת, וממילא, ספק אם אף לא היה מוגש התצהיר הנוסף במועד, היה בכך כדי לשנות את החלטת הרשם.

סוף דבר, הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ג בשבט התשע"ב (6.2.2012).