חדר מורחדא מסלמאני ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

עותר 2, נשוי ואב לחמשה ילדים, תושב האזור ובעל תעודת זהות פלסטינית, הוא בנו של עותר 1. בעתירה שהוגשה בחודש יוני 2008 לבית המשפט לעניינים מנהליים, ביקשו העותרים לחייב את המשיבים להעניק לעותר 2 אזרחות ישראלית, הואיל (בלשון העתירה) "כל בני משפחת העותרים הם אזרחי ישראל". עתירה זו נדחתה מן הטעם שהסמכות לדון בה נתונה לבית משפט זה.

בעקבות כך הוגשה העתירה שבפנינו, ובה שב העותר ומבקש כי נורה למשיבים להעניק לו אזרחות ישראלית. לבקשה זו אין בידינו להיעתר, ולכך מספר טעמים: ראשית, העותרים לא גילו בעתירתם את דבר פנייתם לבית המשפט לעניינים מנהליים. שנית, בניגוד לנטען בעתירה, עותר 1 ובני משפחתו האחרים אינם אזרחי ישראל אלא בעלי מעמד של תושבי קבע; שלישית, ככל שהעתירה נסמכת על הוראותיו של חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 או חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, עומד לעותרים סעד חלופי - פנייה לבית המשפט לעניינים מנהליים (ראו סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, התש"ס-2000, וכן פריט 12 של התוספת הראשונה).

מדובר אפוא בעתירת סרק שמוטב היה לה לולא הוגשה, ולפיכך אנו דוחים אותה על הסף, ומחייבים את העותרים בהוצאות המשיבים בסכום של 3000 ש"ח.

ניתנה היום, ז' בניסן התשס"ט (01.04.09)

.