שלום מזעקי נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'

פסק-דין

השופט י' עמית:

העתירה דנן היא בבחינת "גלגול רביעי" על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון מיום 23.3.2014. בהחלטה זו נקבע כי לא חלה החמרה במצבו של העותר מאז הוכרה לו נכות צמיתה בשיעור 5% בגין פגימה בעינו כתוצאה מתאונת עבודה שארעה בשנת 1998 (להלן: התאונה). ערר על החלטה זו נדחה ביום 20.7.2014 על-ידי הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבירה) שליד המוסד לביטוח לאומי (להלן: ועדת העררים); ערעור על החלטת ועדת העררים נדחה בפסק דין מנומק, לאחר שמיעת טיעוני הצדדים, על-ידי בית הדין האזורי לעבודה ביום 27.7.2015; ולסוף, בקשת רשות ערעור שהגיש העותר נדחתה על-ידי בית הדין הארצי בהחלטה מפורטת מיום 12.9.2016.

בעתירה דנן שב העותר, המייצג עצמו, על טענות שהעלה בגלגולים קודמים אלה, ובמרכזן טענה כנגד הקביעה כי לא מתקיים קשר סיבתי בין התאונה לבין פגיעות נפשיות מהן הוא סובל.

דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בית הדין הארצי לעבודה, ועל כן לא יתערב בהחלטות בית הדין אלא במקרים חריגים בהם נתגלתה טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב תיקונה (בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"ץ 1285/12 בראשי נ' המוסד לביטוח לאומי (20.3.2012); בג"ץ 7993/14 לוי נ' ביטוח לאומי (1.12.2014)). המקרה דנן אינו נמנה על מקרים חריגים אלה.

בנסיבות העניין, ומשלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ז בטבת התשע"ז (15.1.2017).