מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק
רב"ט מרדכי משען ואח' נ' סגן הפרקליט הצבאי הראשי
פסק הדין בבג"ץ 10378/03 ניתן ביום 1 בנובמבר 2004.
ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.
עיינו בכתב העתירה ובתשובה וכן שמענו את טענות באי כוח בעלי הדין. כמו כן נתנו דעתנו על כך שלפי המדיניות המקובלת בצבא היום ממליצה הפרקליטות הצבאית על מתן חנינה, על דרך של מחיקת ההרשעה במקרים כאלה, כתום 3 וחצי שנים מיום ההרשעה או כתום שנה וחצי משחרורו של החייל, לפי המוקדם. לא מצאנו עילה להתערב בהחלטתו של הפרקליט הצבאי הראשי ובמדיניותו לגבי ניסוח כתב האישום בעבירות כאלה. עם זאת, סבורים אנו שראוי כי יוזמת החקיקה שבה התחיל הצבא, כאמור לעיל, תוחש ולא תושהה עוד. מן החומר שהוגש לנו עולה כי מאז החלה היוזמה לתיקון החוק חלפה תקופה של כ-4 שנים ודומה שהגיעה השעה לקידומה.
התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 1 בנובמבר 2004.
- בית המשפט
- בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
- מקרה
- בג"ץ 10378/03
- נפתח
- 2003
- ניתן
- 1 בנובמבר 2004
- משך
- שני עמודים
ההרכב
- יעקב טירקל
- אילה פרוקצ'יה
- יהונתן עדיאל
כך מצטטים את פסק הדין.
בג"ץ 10378/03 רב"ט מרדכי משען ואח' נ' סגן הפרקליט הצבאי הראשי (1.11.2004)
הנוסח המלא של פסק הדין.
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 10378/03
בפני: כבוד השופט י' טירקל · כבוד השופטת א' פרוקצ'יה · כבוד השופט י' עדיאל
העותרים: 1. רב"ט מרדכי משען · 2. סמל עמית וייץ
נגד
המשיב: סגן הפרקליט הצבאי הראשי · עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה: י"ז במרחשון תשס"ה (1.11.04)
בשם העותרים: עו"ד אור בסוק
בשם המשיב: עו"ד דנה בריסקמן
פסק-דין
השופט י' טירקל:
1.העותרים מבקשים ליתן צו נגד המשיב לתקן את כתבי האישום שהוגשו עליהם בבתי דין צבאיים באופן שיומרו סעיפי האישום שבהם הם מואשמים לסעיף אישום שההרשעה בו אינה גוררת רישום פלילי במרשם הפלילי המנוהל על ידי משטרת ישראל. דברים אמורים בחיילים בשירות חובה שהואשמו בשימוש ובהחזקה של סם מסוכן בכמות קטנה ולדעת בא כוחם אילו היו נשפטים בבית משפט אזרחי – אם היה מוגש עליהם כתב אישום – לא היו מורשעים אלא מועמדים במבחן ללא הרשעה. בא כוח העותרים ציין כי ביוזמת הרשויות המשפטיות של הצבא צפוי תיקון בחוק השיפוט הצבאי תשט"ו-1955 שלפיו תנתן לבתי הדין הצבאיים סמכות להורות כי הרשעתו של חייל בעבירות כאלה תשא רישום פלילי "מופחת". עוד ציין כי במצב הקיים יש משום הפליה של חיילים לעומת צעירים שהם אזרחים ולעומת חיילים בשירות חובה המשרתים במג"ב.
2.עיינו בכתב העתירה ובתשובה וכן שמענו את טענות באי כוח בעלי הדין. כמו כן נתנו דעתנו על כך שלפי המדיניות המקובלת בצבא היום ממליצה הפרקליטות הצבאית על מתן חנינה, על דרך של מחיקת ההרשעה במקרים כאלה, כתום 3 וחצי שנים מיום ההרשעה או כתום שנה וחצי משחרורו של החייל, לפי המוקדם. לא מצאנו עילה להתערב בהחלטתו של הפרקליט הצבאי הראשי ובמדיניותו לגבי ניסוח כתב האישום בעבירות כאלה. עם זאת, סבורים אנו שראוי כי יוזמת החקיקה שבה התחיל הצבא, כאמור לעיל, תוחש ולא תושהה עוד. מן החומר שהוגש לנו עולה כי מאז החלה היוזמה לתיקון החוק חלפה תקופה של כ-4 שנים ודומה שהגיעה השעה לקידומה.
העתירה נדחית.
ניתן היום, י"ז במרחשון תשס"ה (1.11.04).
בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.
- עיסא עבד אללה עבד אל רחמן זוואהרה ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח'בג"ץ 10336/01 · 1 בנובמבר 2004
- חב' האחים אלפי בע"מ ואח' נ' בנק לאומי לישראלע"א 9654/02 · 1 בנובמבר 2004
- בשיר מוחמד נ' "הפניקס הישראלי" חברה לביטוח בע"מע"א 802/03 · 1 בנובמבר 2004
- עלי אבו קוידר ו-168 אח' נ' ממשלת ישראל ואח'בג"ץ 10747/03 · 1 בנובמבר 2004
- בזק- החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' שר התעשייה והמסחר ואח'בג"ץ 11237/03 · 1 בנובמבר 2004
- לורי גנגוט ואח' נ' שר הפניםבג"ץ 1996/04 · 1 בנובמבר 2004