טמילה ז'ורז'וליאני ואח' נ' משרד הפנים, מינהל אוכלוסין

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.עותרת 1 עלתה לישראל מגרוזיה בשנת 1997 והוענקה לה אזרחות ישראלית. שנה לאחר מכן, משהתעורר ספק לגבי יהדותה, שינה משרד הפנים את סטטוס הטיפול בה, וסירב להאריך עוד את תוקף דרכונה הישראלי. על יסוד זה סורבה אף בקשתם של בתה וחתנה – עותרים 2 ו-3 לקבל מעמד של אזרחים. לשניים ניתנה אשרת שהייה זמנית בלבד, ואף זו ניטלה מידיהם לאחר הרשעתו של עותר 3 בפלילים. על יסוד זה הגישו העותרים את עתירתם שבפנינו, בה הם מבקשים כי תוכר יהדותם של העותרים, יוארך דרכונה של עותרת 1, וכי לעותרים 3-2 וכן לבנם שנולד בישראל – עותר 4, תוענק אזרחות ישראלית.

2.בתשובתו לעתירה הודיע המשיב, כי לאחר בדיקה חוזרת הוחלט להאריך את תוקף דרכונה של עותרת 1. באשר לעותרים 4-2, טוען המשיב, כי על אף הקרבה המשפחתית בינם לבין עותרת 1, אין הסעד המבוקש על-ידם קשור כלל ועיקר לעניינה של זו, ודי בכך כדי להביא לדחייתה של העתירה על הסף. כמו כן נטען כנגד כל העותרים כי פנייתם לבית המשפט לוקה בשיהוי ניכר.

3.לאחר שעיינו בעתירה ובתשובה לה, הגענו לכלל מסקנה כי שני טעמים מחייבים את דחייתה על הסף. האחד הוא, ובעניין זה הדין עם המשיב, כי העתירה כורכת זה בזה סעדים שונים ונפרדים, אשר אינם נובעים מאותה העילה. ככזו, לא יוכל בית-משפט זה להידרש לה (ראו בג"ץ 452/99 פרא ואח' נ' שר המשטרה ואח', לא פורסם). הטעם השני הוא השיהוי הכבד בו נגועה העתירה – שהוגשה כ-6 שנים לאחר שעניינה של עותרת 1 נדון והוכרע, ו-4 שנים לאחר שבקשתם של עותרים 3-2 לקבלת אזרחות, סורבה. שיהוי מסוג זה אינו מאפשר לבחון את החלטת הסירוב, שמטבעה צריכה להתבסס על נתונים עדכניים.

לעותרים עומדת זכותם לפנות בשנית לגורמים המוסמכים בבקשה לבחינה מחודשת של עניינם. אך ברור הוא, כי ככל שיראו עילה לכך בעתיד, רשאים יהיו לשוב ולעתור לבית המשפט.

העתירה נדחית.

ניתן היום, ח' בניסן תשס"ה (17.4.2005).