מפלגת אנחנו ביחד - לסדר חברתי חדש נ' כנסת ישראל ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

העתירה שלפנינו מכוונת נגד הוראות סעיפים 81(א) ו-82(א) לחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), התשכ"ט-1969. במסגרת העתירה התבקש בית המשפט להורות "בדחיפות – ובטרם יחלוף המועד להגשת הסכמי עודפים לוועדת הבחירות המרכזית" על ביטול הוראות סעיפים אלו, אשר לטענת העותרת מפלים אפליה קשה בין מפלגות שעברו את "אחוז החסימה", אשר הסכם העודפים ביניהן מביא לספירת קולות מצביעיהן במניין הקולות הכשרים לחלוקת מנדטים, לבין מפלגות שלא עברו את "אחוז החסימה" אשר קולות מצביעיהן אינם מחושבים במניין הקולות הכשרים לחלוקת המנדטים.

דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה חזר והורה בשורה ארוכה של פסקי דין כי הכלל בדבר מיצוי הליכים בטרם פנייה לבית משפט זה תקף גם כאשר מדובר בעתירה התוקפת תוקפו של חיקוק (ראו למשל: בג"ץ 267/21 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' שר האוצר, פסקה 4 (24.1.2021); בג"ץ 5746/20 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת, פסקה 14 (30.8.2020); בג"ץ 4753/20 ארגון מנהלי בריכות שחייה נ' ממשלת ישראל (12.7.2020)). העותרת לא צירפה כל מסמך המתעד פניה למשיבים בטרם הוגשה העתירה.

בנוסף, קשה לראות את העתירה ככזו העומדת על תשתית משפטית ראויה. כפי שנפסק לא פעם, אין די בטענה כללית לפגיעה בזכויות חוקתיות כדי לבסס עתירה המבקשת לבטל הוראת חוק. טענה לפגיעה חוקתית אינה יכולה להישמע בעלמא, אלא יש לבססה כדבעי (ראו למשל: בג"ץ 8568/19 אני ואתה – מפלגת העם הישראלית נ' כנסת ישראל, פסקאות 6 ו-7 (22.1.2020)). מה גם, שענייננו בטענה לפגיעה חריפה בעקרונות הדמוקרטיה שעה שנקבע זה מכבר על ידי בית משפט זה כי "אחוז החסימה נמנה עם שורת הסדרי בחירות בישראל החורגים מעיקרון השוויון המוחלט, אשר אינם פסולים כשלעצמם בהתחשב במגוון הרחב של שיטות בחירה וכללי בחירות אפשריים הכלולים במושג 'משטר דמוקרטי'" (בג"ץ 3166/14 גוטמן נ' היועץ המשפטי לממשלה – מדינת ישראל, פסקה 26 (12.3.2015)).

יתר על כן, הסעד המבוקש נוגע לאירועים "שיתרחשו בבחירות הקרובות, שנקבעו לתאריך 23.3.2021", ובמובן זה, העתירה לוקה בשיהוי ניכר, על אף שמדובר במפלגה חדשה שלא השתתפה בבחירות הקודמות.

העתירה נדחית אפוא. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 3,000 ש"ח.

ניתן היום, ט' באדר התשפ"א (21.2.2021).