ג'האד אחמד סלימאן קרנז ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.העותר 1, תושב רפיח, והעותרת 2, אזרחית ירדן, נישאו בשנת 1997. העותרים 3-4 הם ילדי בני-הזוג. בקשתו של העותר להנפיק לעותרת 2 ולעותר 4 רישיונות ביקור ברפיח נדחתה על ידי המשיב, ומכאן העתירה בה נטען כי מדיניותו הגורפת של המשיב שלא ליתן רשיונות ביקור באזור פוגעת בזכויות העותרים במידה בלתי סבירה.

בתגובת המקדמית לעתירה טוען המשיב מנגד כי בהתאם להוראות סעיף 28 לנספח האזרחי להסכם הביניים בין ישראל לרשות הפלשתינית (כתבי אמנה 1071, כרך 33, 215), הסמכות להנפיק רשיונות ביקור באזור נתונה לרשות, בכפוף לאישורה של מדינת ישראל, אולם נוכח המצב המדיני-בטחוני השורר באזור לא מטופלות בקשות למתן רשיונות ביקור באזור על ידי הצד הישראלי מאז חודש ספטמבר 2000. המשיב מוסיף וטוען כי מדיניות זו של יישום הסכם הביניים הינה סוגיה מדינית, המושפעת מן המציאות הבטחונית, ועל כן אין מקום שבית משפט זה יתערב בה. המשיב מוסיף וטוען, כי מכל מקום טרם הופנתה אליו בקשה מטעם הרשות בעניינם של העותרים. עם זאת, הודיע המשיב כי הוא אינו מתנגד לכניסת העותר 4 לאזור, בלווית אביו, העותר 1.

2.דין העתירה להידחות. בשורה ארוכה של פסקי דין אשר עסקו במקרים דומים נקבע כי כל עוד לא העבירה הרשות את הבקשות למתן רשיונות ביקור לאישור מדינת ישראל, אין האחרונה בת דברם של העותרים ועליהם לשטוח את טענותיהם בפני הרשות (ראו: בג"ץ 6133/03 אבו בכר נ' משרד הבטחון פ"ד נז(6), 651; בג"ץ 4297/04 יאסין נ' המינהל האזרחי באזור יהודה ושומרון (לא פורסם); בג"ץ 1195/05 מיאלה נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית (לא פורסם)). הטענות הנוספות שהעלו העותרים כנגד מדיניות המשיב שלא לדון בבקשות לרשיונות ביקור המועברות אליו על ידי הרשות, אף הן דינן להידחות. אופן יישום הסכם הביניים הוא עניין שבמדיניות הממשלה המושפע מהמציאות הבטחונית-מדינית באזור, ובית משפט זה כבר קבע בעבר כי לא מצא מקום להתערב בכך (ראו: בג"ץ 323/04 דח'אן נ' משרד הביטחון (לא פורסם)).

אשר על כן, העתירה נדחית, בכפוף להסכמת המשיב להתיר את כניסתו של העותר 4 לאזור, בליווי העותר 1.

ניתן היום, כ"ו תמוז, תשס"ה (2.8.2005).