דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

ניר מוניס נ' המוסד לביטוח לאומי ואח'

פסק הדין בבג"ץ 1187/13 ניתן ביום 14 בפברואר 2013.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

אשר על כן, העתירה נדחית.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 14 בפברואר 2013.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 1187/13
נפתח
2013
ניתן
14 בפברואר 2013
משך
שני עמודים

ההרכב

  • י' דנציגר
  • י' עמית
  • ד' ברק-ארז

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 1187/13 ניר מוניס נ' המוסד לביטוח לאומי ואח' (14.2.2013)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 1187/13

לפני: כבוד השופט י' דנציגר · כבוד השופט י' עמית · כבוד השופטת ד' ברק-ארז

העותר: ניר מוניס

נגד

המשיבים: 1. המוסד לביטוח לאומי · 2. בית הדין הארצי לעבודה בירושלים · עתירה למתן צו על תנאי

בשם העותר: עו"ד אילן קנר

פסק-דין

השופט י' דנציגר:

לפנינו עתירה המכוונת כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (השופטים י' פליטמן, ו' וירט-ליבנה, א' סופר) בעב"ל 11988-08-11 מיום 22.11.2012, בו התקבל ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בחיפה (השופט נ' חסן) בב"ל 2066/06 מיום 6.7.2011.

בית הדין האזורי לעבודה קבע כי האירוע המוחי בגינו הוגשה תביעה להכרה ב"תאונת עבודה" הינו "אירוע חריג" וכי לא הוכח שהשפעת העבודה על אירוע התאונה הייתה פחותה בהרבה המשפעת גורמים אחרים. בית הדין הארצי לעבודה לא קיבל את קביעותיו של בית הדין האזורי לעבודה. על יסוד חוות דעתו של פרופ' רכס קבע בית הדין הארצי לעבודה כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של העותר לבין התרחשותו של האירוע המוחי, גם אם מחמת הספק יוכר האירוע המוחי כ"אירוע חריג". כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי מכוונת העתירה שלפנינו.

העותר טוען לצורך בשינוי ההלכה הפסוקה לעניין בחינת התרחשותה של "תאונת עבודה". בראש ובראשונה טוען העותר כי אין זה ראוי לדרוש הוכחת התרחשותו של "אירוע חריג" כתנאי למינויו של מומחה רפואי, ולחלופין כי "חריגותו" של האירוע צריכה להיבחן אל מול המאמצים להם נדרש הנפגע בחיי היומיום. בנוסף לכך טוען העותר כי יש להכיר בתאונת עבודה גם כאשר השפעתו של "הטריגר" שמקורו בתנאי העבודה "פחותה בהרבה" מהפן הכמותי אך הייתה לה תרומה מהותית להתרחשות האירוע. העותר טוען בנוסף כי יש להגמיש את סדרי הדין בנוגע לחקירת המומחה הרפואי כמו גם בנוגע למינוי מומחה רפואי נוסף.

דין העתירה להידחות על הסף.

כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על הכרעות בית הדין הארצי לעבודה ועל כן יתערב בפסק דינו רק במקרים חריגים בהם נתגלתה טעות משפטית מהותית וכאשר כללי הצדק מחייבים זאת [בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986)]. אמות מידה אלה אינן מתקיימות ככל שהדברים נוגעים לטענותיו של העותר בנוגע לצורך בהגמשת סדרי הדין הנוגעים לחקירת מומחה רפואי ולטענותיו לעניין מינוי מומחה רפואי נוסף. זאת ועוד, פסק דינו של בית הדין הארצי הניח קיומו של "אירוע חריג" וגם בשל כך אין בטענותיו של העותר בהקשר הנדון כדי להצדיק התערבותו של בית משפט זה.

באשר לשאלת הקשר הסיבתי; קביעותיו של בית הדין הארצי לעבודה בהקשר הנדון הינן קביעות עובדתיות המבוססות על חוות דעתו של פרופ' רכס ומתוחמות לנסיבותיו של התיק דנן מבלי שיהיו לכך השלכות רוחב מערכתיות. קביעותיו של בית הדין הארצי לעבודה מעוגנות היטב בחומר הראיות. בשל כך לא קמה עילה להתערבות בית משפט זה בהכרעתו של בית הדין הארצי בשאלת הקשר הסיבתי.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ד' באדר תשע"ג (14.2.2013).

שופטשופטשופטת

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים