דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

מקסים סוסלנסקי נ' משרד הפנים

פסק הדין בבג"ץ 2353/12 ניתן ביום 14 בפברואר 2013.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

העותר קיבל בשעתו, ככל הנראה בטעות בנציגות ישראל בקייב, דרכון ישראלי, וזאת הגם שאינו זכאי לאזרחות מכוח חוק האזרחות שכן אביו קיבל אזרחות ישראלית ב-1993, כתשע שנים לאחר לידת העותר ב-1984. העותר טוען בעיקר, כי ביטול דרכונו לא היה כדין. אכן אין חולק – גם לא המשיב – כי לשם צעד של ביטול דרכון יש לפעול תוך מתן שימוע. ואולם, בפועל אין בפי העותר טענה מהותית, שהיתה יכולה לעמוד לו בנושא זה. הואיל והעותר לפי טענתו הוא בן לאזרח ישראלי שעלה מכוח שבות, בידו לפנות בבקשת אזרחות לפי חוק השבות, דבר שלא עשה. בנסיבות יינתן לעותר רשיון ישיבת ארעי א/5 למשך 60 ימים, ככל שיפנה תוך השבוע הקרוב ללשכת פתח תקוה של רשות האוכלוסין. בתוך 15 יום מהיום יגיש העותר בקשה לתעודת עולה בלשכת רישום האוכלוסין תוך המצאת תעודת הלידה, המקורית לטענתו, כן ישתף פעולה ככל הנדרש לפי בקשת הרשויות. החלטה בבקשתו תתקבל במהלך 60 הימים הנזכרים. אשתו ובתו יקבלו לתקופה זו רשיון ישיבה מסוג ב/2. בכפוף לכך נמחקת העתירה בלא צו להוצאות, תוך שנשוב ונעיר כי על המשיב להדריך את עובדיו שביטול דרכון מחייב שימוע.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 14 בפברואר 2013.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 2353/12
נפתח
2012
ניתן
14 בפברואר 2013
משך
שני עמודים

ההרכב

  • א' רובינשטיין
  • א' חיות
  • נ' סולברג

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 2353/12 מקסים סוסלנסקי נ' משרד הפנים (14.2.2013)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 2353/12

לפני: כבוד השופט א' רובינשטיין · כבוד השופטת א' חיות · כבוד השופט נ' סולברג

העותר: מקסים סוסלנסקי

נגד

המשיב: משרד הפנים · עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה: ד' באדר התשע"ג (14.2.13)

בשם העותר: עו"ד אנסטסיה סהר-שבצוק

בשם המשיב: עו"ד יצחק ברט

פסק-דין

העותר קיבל בשעתו, ככל הנראה בטעות בנציגות ישראל בקייב, דרכון ישראלי, וזאת הגם שאינו זכאי לאזרחות מכוח חוק האזרחות שכן אביו קיבל אזרחות ישראלית ב-1993, כתשע שנים לאחר לידת העותר ב-1984. העותר טוען בעיקר, כי ביטול דרכונו לא היה כדין. אכן אין חולק – גם לא המשיב – כי לשם צעד של ביטול דרכון יש לפעול תוך מתן שימוע. ואולם, בפועל אין בפי העותר טענה מהותית, שהיתה יכולה לעמוד לו בנושא זה. הואיל והעותר לפי טענתו הוא בן לאזרח ישראלי שעלה מכוח שבות, בידו לפנות בבקשת אזרחות לפי חוק השבות, דבר שלא עשה. בנסיבות יינתן לעותר רשיון ישיבת ארעי א/5 למשך 60 ימים, ככל שיפנה תוך השבוע הקרוב ללשכת פתח תקוה של רשות האוכלוסין. בתוך 15 יום מהיום יגיש העותר בקשה לתעודת עולה בלשכת רישום האוכלוסין תוך המצאת תעודת הלידה, המקורית לטענתו, כן ישתף פעולה ככל הנדרש לפי בקשת הרשויות. החלטה בבקשתו תתקבל במהלך 60 הימים הנזכרים. אשתו ובתו יקבלו לתקופה זו רשיון ישיבה מסוג ב/2. בכפוף לכך נמחקת העתירה בלא צו להוצאות, תוך שנשוב ונעיר כי על המשיב להדריך את עובדיו שביטול דרכון מחייב שימוע.

ניתן היום, ד' באדר תשע"ג (14.2.13).

שופטשופטתשופט

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים