עיסא דופש ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

השופט נ' הנדל:

1.נוכח ההתפתחויות המתוארות בתגובתם המקדמית של המשיבים ובהודעת העדכון מטעמם, הרי שהעתירה מיצתה עצמה מן הבחינה המעשית – שכן משיב 1 קיבל את המלצת הוועדה המקצועית הפועלת לפי סעיף 3א1 ל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג- 2003 (להלן: הוועדה ההומניטארית), והעניק לעותר 1 רישיון ישיבה ארעי. בכך התייתר הסעד הראשון שהתבקש בעתירה.

זאת ועוד, המשיבים מסרו כי בנוהל העבודה של הוועדה ההומניטארית תעוגן הוראה כללית, לפיה "במקרה של ניתוק הקשר הזוגי מטעמי גירושין, פטירת בן זוג או אלימות במשפחה, וככל שתוגש לוועדה ההומניטארית בקשה למעמד מטעמים הומניטאריים, תוקף היתר השהייה או רישיון הישיבה בו מחזיק בן הזוג הזר יוארך לתקופה הנדרשת, ועד לקבלת החלטה בעניינו" – בהתאם לסעד השני שהתבקש.

אף הסעד השלישי – מתן מענה לפונים לוועדה ההומניטארית במסגרת הזמנים הקבועה בחוק – התייתר עם סיום הטיפול בעניינו של עותר 1, ואין להידרש להיבטיו הכוללניים יותר. מובן מאליו כי על המשיבים לפעול בהתאם להוראות החוק הרלוונטיות, תוך גילוי רגישות למצוקתם של הפונים (בעניין זה, ראו בג"ץ 7515/15 עבידיה נ' שר הפנים, פסקה 4 (8.3.2017)).

2.העתירה נמחקת.

ניתן היום, י"א באב התשע"ז (3.8.2017).