סאלח ואח' נ' שירות בתי הסוהר

פסק-דין

העותר הוא אסיר, המרצה בישראל עונש של 12 שנות מאסר שגזר עליו בית המשפט הצבאי בלוד. הוא הגיש, בשנת 1997, עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו נגד סירובו של שירות בתי הסוהר לאפשר לבני משפחתו לבקר אותו בבית הסוהר בשבתות ובחגים (ע"ש 263/97). העתירה נתקבלה (ביום 10.4.97), ובית המשפט המחוזי הורה לשירות בתי הסוהר "לאפשר ביקורי משפחה לעותר בשבתות בתדירות המקובלת".

ביום 6.1.2000 הגיש העותר לבית משפט זה עתירה נוספת באותו ענין. הוא טוען בעתירה כי שירות בתי הסוהר אינו מקיים את החלטת בית המשפט המחוזי, ומונע ממנו, למרות ההחלטה, ביקורים של בני משפחה בשבתות. לפיכך הוא מבקש שבית משפט זה יצווה על שירות בתי הסוהר לקיים את החלטת בית המשפט המחוזי.

גם אם צודק העותר בטענותיו לגוף העניין - ואיננו מחווים על כך כל דעה - אין מקום לברר טענות אלה בבית המשפט הגבוה לצדק. עתירת אסיר בענין ביקורים נדונה, כאמור בסעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב1971-, בפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר בו מוחזק האסיר. מסיבה זאת הגיש העותר בשעתו עתירה בענין מועדי הביקורים לבית המשפט המחוזי, ומאותה סיבה עליו להעלות גם את טענותיו הנוכחיות במסגרת עתירה לבית המשפט המחוזי.

כיוון שכך, אנו דוחים את העתירה על הסף בלי לבקש תגובה מהמשיב.

ניתן היום, י"ח בשבט התש"ס (25.1.2000).