דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

החברה להגנת הטבע ואח' נ' שרת הפנים ואח'

פסק הדין בבג"ץ 1723/22 ניתן ביום 14 באפריל 2022.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

סוף דבר שהעתירה נדחית, ובנסיבות העניין אין צו להוצאות.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 14 באפריל 2022.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 1723/22
נפתח
2022
ניתן
14 באפריל 2022
משך
שני עמודים

ההרכב

  • י' עמית
  • ע' גרוסקופף
  • ג' כנפי-שטייניץ

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 1723/22 החברה להגנת הטבע ואח' נ' שרת הפנים ואח' (14.4.2022)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 1723/22

לפני: כבוד השופט י' עמית · כבוד השופט ע' גרוסקופף · כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ

העותרות: 1. החברה להגנת הטבע · 2. אדם טבע ודין- אגודה ישראלית להגנת הסביבה

נגד

המשיבים: 1. שרת הפנים · 2. משרד הפנים · 3. משרד התרבות והספורט · 4. המשרד להגנת הסביבה · 5. המועצה הארצית לתכנון ובניה · 6. עיריית נתניה · 7. מכבי תנועה עולמית · 8. רשות הטבע והגנים הלאומיים · עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה: י"ג בניסן התשפ"ב (14.4.2022)

בשם העותרת 1: עו"ד אסף רוזנבלום

בשם העותרת 2: עו"ד אלי בן ארי

בשם המשיבים 5-1: עו"ד שרון איגר

בשם המשיבה 6: עו"ד תמר מדר; עו"ד נמרוד טויסטר

בשם המשיבה 7: עו"ד רינת ציפורי

בשם המשיבה 8: עו"ד נירית אהרון

פסק-דין

1.לאחר שעיינו בחומר הרב שהניחו הצדדים לפתחנו, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, קיבלו העותרות את המלצתנו וחזרו בהן מהעתירה. משכך, העתירה נדחית.

2.בשולי הדברים, אך לא בשולי חשיבותם, מצאנו להבהיר כי העתירה נדחתה לנוכח מכלול הנתונים והנסיבות, שלטעמנו היה בהם להצדיק במקרה דנן את השימוש בסעיף 266ה לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

אולם, אין בתוצאה שאליה הגענו כדי לגרוע מכך שהשימוש בסעיף 266ה צריך להיעשות בזהירות ובמשורה רק "מקום בו לא קיימת אפשרות להסדרה מהירה של הנושא בדרך המלך" (השוו בג"ץ 973/12 עמותת 'במקום' מתכננים למען זכויות תכנון נ' שר הפנים, פסקה 3 לפסק דינו של השופט י' עמית (30.5.2013)). אין לנו אלא לחזור ולהפנות לדברים שכבר נאמרו על ידי בית משפט זה ביחס לסעיף זה:

"אין עוררין על כך שמדובר בסעיף 'חריג', במסגרתו ניתנת לרשות סמכות'לעקוף' את הליכי התכנון והבניה הרגילים, לנוכח קיומו של צורך מיוחד. האפשרות לבצע עבודות ושימושים ללא היתר ותכנית, אכן פוגעת בעקרונות היסוד של דיני התכנון והבניה – המושתתים על שיתוף הציבור בהליך התכנוני, על 'שקיפותו', ועל זכותו של פרט נפגע להתנגד להליך. עקרונות יסוד אלו זכו להכרה ולהגנה בפסיקתו של בית משפט זה לא אחת. בית המשפט אינו נוהג להתערב בשיקול הדעת המקצועי של רשויות התכנון, אולם הוא מקפיד על קיומו של הליך תכנוני תקין, בין היתר על מנת לוודא שעקרונות אלו לא יפגעו [...]] בענייננו, מתן הפטור פוגע בזכותם של תושבי השכונה, אלו מהם אשר חשים נפגעים מן השינוי הצפוי, להביע את עמדתם, להתנגד, ולפעול לשינוי התכנית.

[...] השימוש בסמכות שלפי סעיף 266ה(ב) צריכה להישמר למצבים חריגים בלבד, וכי על שר האוצר [כיום שר הפנים – הח"מ] לדקדק ולוודא שכל התנאים הקבועים בסעיף אכן מתמלאים, בטרם יחתום על צו הפטור" (בג"ץ 2721/18 בן מאיר נ' היועץ המשפטי לממשלה (1.5.2018)).

3.רשמנו לפנינו את התחייבות המשיבות 7-6 לעמוד בתנאים שנקבעו על ידי המשיבה 8.

4.סוף דבר שהעתירה נדחית, ובנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ג בניסן התשפ"ב (14.4.2022).

שופטשופטשופטת

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים