צבי דביר נ' שר התחבורה ואח'

פסק-דין

העתירה דנן כוונה נגד ההסדרים החלים על רכישתם של כרטיסי נסיעה או טעינה של כרטיסים מסוג "רב קו" באוטובוסים של שירותי התחבורה הציבורית בעיר ירושלים.

העותר, המייצג את עצמו, ומציג עצמו כאזרח העושה שימוש בתחבורה ציבורית, טען כי ההסדרים שבעניינם טען נעשו ללא הסמכה מספקת בחקיקה, וכן כי הם פוגעים באופן לא מידתי בנוסעי התחבורה הציבורית.

לא השתכנענו מטענותיו של העותר באשר להעדר סמכות להנהגת הרפורמה, שאחד מהיבטיה כבר נדון בפסק דינו של בית משפט זה בבג"ץ 8570/14 "כן לזקן – לקידום זכויות הזקנים" נ' שר התחבורה (3.10.2017), ובמובן זה אין מקום לדיון בדברים מבראשית.

באשר לפרטי ההסדרים ציין בא-כוח המדינה כי יישומם נתון עדיין ב"תקופת מעבר", שבה יש פתיחות לשקילת הצעות ואפשרויות (כמובן מבלי לנקוט כל עמדה).

הבהרנו לעותר בתום הדיון כי לשיטתנו ניתן מענה לטענותיו, והכול כמובן בכפוף למחויבות הנמשכת להבטיח את זמינותם של שירותי התחבורה הציבורית לטובת הכלל. אולם, העותר עמד על טענותיו וכל שנותר לנו להבהיר הוא כי לא מצאנו בסיס משפטי להתערבותנו.

במידה רבה לפנים משורת הדין אין צו להוצאות. העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ח בתמוז התשע"ח (11.7.2018).