שמואל קריב נ' שר המשפטים ואח'

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.העותר, אסיר המרצה מאסר עולם, מבקש בעתירה דנן כי בית משפט זה יורה על קציבת עונשו. בעתירתו מלין העותר על כך שועדת השחרורים המיוחדת הפועלת לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001 (להלן, בהתאמה: ועדת השחרורים ו- החוק) לא נענית לבקשותיו "לפעול לזירוז" קציבת עונשו. העותר לא צירף לעתירה את ההחלטות שנתקבלו בעניינו על ידי ועדת השחרורים, אך בעתירה קודמת שהגיש בבג"ץ 5618/09 טען כי בשנת 2004 המליצה הוועדה לקצוב את עונשו ל- 40 שנה (ראו פסק-הדין בבג"ץ 5618/09 מיום 2.8.2009).

2.דין העתירה להידחות על הסף. על פי סעיפים 25 ו- 28 לחוק, עתירה נגד החלטותיה של ועדת השחרורים יש להגיש לבית המשפט לענינים מינהליים שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר בו מוחזק האסיר (ראו גם בג"ץ 11156/07 פרץ נ' שירות בתי הסוהר, פיסקה ג(2) (טרם פורסם, 13.1.2008)). ככל שהעותר מבקש להלין על החלטותיה של ועדת השחרורים עומד לו, אפוא, סעד חלופי בדמות פנייה לערכאה המוסמכת.

אשר על כן, העתירה נדחית בלא שנתבקשה תגובת המשיבים.

ניתן היום, ג' ניסן התש"ע (18.3.2010).