האני שויקי נ' שר הפנים

פסק-דין

השופטת ד' דורנר:

בגדרי העתירה שבפנינו מבקש העותר – פלסטיני תושב ירושלים – כי נורה למשיב להעניק לו מעמד של תושב ישראל ובהתאם להנפיק לו תעודת זהות ישראלית ולרושמו במרשם האוכלוסין.

לשאלת בית-המשפט הודיע העותר, כי עתירתו אינה נופלת לגדרי חוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה), אלא שלא פירט את הנימוקים לכך, זולת טענתו, כי בבית-המשפט המחוזי, בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים, הודע לו כי העניין הוא בסמכות בית-המשפט הגבוה לצדק. ואילו המדינה, בתשובתה לעתירה, טענה, כי עניינו של העותר מוסדר בחוק הכניסה ומשכך, הערכאה הראויה לדיון בעתירה הנו בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים.

עמדת המדינה נראית לנו, שכן הסעד שמבקש העותר נוגע אך למעמדו כתושב ישראל, ואשר על כן מוסדר הוא בחוק הכניסה. הערכאה המתאימה לדיון בעתירה היא בית-המשפט המחוזי כאמור. ראו בג"ץ 2208/02 סלאמה נ' שר הפנים (טרם פורסם, ניתן ביום 28.8.02).

העתירה נדחית איפוא.

ניתן היום, כ"ג באדר ב תשס"ג (27.3.03).