מוחמד עיסא נ' שר הפנים ואח'

פסק-דין

העותר, יליד האיזור הוא תושב קבע במדינת ישראל משנת 2006 (ולא ממועד לידתו כפי שנטען בעתירה).

שר הפנים לא נעתר לבקשתו למתן אזרחות בשל ביצוע עבירה פלילית של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, בגינה הורשע העותר בשנת 2014 והוטל עליו עונש מאסר לנשיאה בעבודות שירות.

להחלטה זו מכוונת העתירה שלפנינו.

שקלנו את טיעוני הצדדים, שקילת עבר פלילי של מבקש האזרחות היא כידוע נתון רלוונטי במסגרת השיקולים אותם רשאי שר הפנים לשקול.

במקרה דנן הביע השר נכונות לשקול מחדש את הבקשה למתן אזרחות החל מחודש מאי 2021, ובהינתן פרק הזמן האמור, לא מצאנו – בהנתן מכלול הנסיבות – כי החלטה זו חורגת ממתחם הסבירות, גם אם ניתן היה לקבל החלטה אחרת בגדר אותו מתחם.

בהיעדר עילה להתערבותנו, אנו דוחים אפוא את העתירה.

בהינתן תשובתו הראשונה של משרד הפנים, שנפלה בה טעות באחד הרכיבים, אין אנו עושים צו להוצאות.

ניתן היום, כ"א באדר ב התשע"ט (28.3.2019).