דניאלה והרמן הילר נ' כבוד השופטת החוקרת נחמה נצר ואח'

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.ביום 30.5.01 נהרג בנם של העותרים, חייל בעת שירותו הצבאי, במהלך מסע שיצא מבסיס הטירונים בו שירת. ביום 11.03.04 החליטה משיבה 1, כב' השופטת נחמה נצר, למנות את עצמה כשופטת חוקרת בעניין מותו של המנוח, מכוח סעיף 19 לחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958. במסגרתו של הליך זה (חס"מ 105/05), הוצג חומר ראייתי למכביר, ואף נגבו במהלכו מספר רב של עדויות. שלב גביית העדויות הסתיים ביום 1.12.05.

2.עניינה של עתירה זו בבקשת העותרים כי בית-המשפט יורה למשיבה 1 להרחיב את גדר ההליך שבפניה, כדי שיוכלו להציג ראיות נוספות בדבר האירועים שהתרחשו בעוצבה אליה השתייך בנם המנוח עובר למותו. עוד מבקשים הם, כי יותר להם לזמן נחקרים נוספים, חרף סירובה של משיבה 1 לעשות כן, ואף לזמן עדים שכבר נשמעו לחקירה חוזרת.

3.קשתה עלינו ההחלטה בעתירה זו, הואיל והיא עתירתם של הורים ששכלו את בנם. אולם, חרף הכאב הכרוך בדבר, אין מנוס מן המסקנה כי דינה של העתירה להידחות על הסף. ההליך המנוהל על ידי משיבה 1 הנו הליך חקירתי, וככזה אין בית המשפט הגבוה לצדק נוהג להתערב בו, כפי שהוא אינו נוהג להכתיב לגופי חקירה אחרים איזה נושאים לחקור ואילו עדים לזמן. אכן, לכלל זה נקבעו חריגים, אולם עניינם של העותרים אינו נמנה עליהם. עם זאת, נדגיש את הברור מאליו, לאמור, לאחר שיסתיים הדיון בפני משיבה 1, שמורה לעותרים זכותם לנקוט בהליכים שייראו להם, ובלבד שתהיה בידם עילה לכך .

העתירה נדחית.

ניתן היום, ג' בסיוון תשס"ו (30.5.2006).