דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

בית כנסת ניצנים -בקעה, ירושלים נ' מדינת ישראל

פסק הדין בבג"ץ 2238/02 ניתן ביום 3 בדצמבר 2002.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

בקשתה הראשונה של העותרת לקבלת תמיכה כספית מן הכספים שבתקציב שנת 2000 הוגשה בחודש פברואר 2000. בעקבות זאת התנהלה תכתובת בין העותרת לבין גורמים שונים במשרד הדתות. בחודש נובמבר שנת 2001 נמסר לעותרת בכתב, כי היא אינה זכאית לתמיכה. העתירה הנוכחית הוגשה אך בחודש מרץ 2002. הכספים שהיו מיועדים בתקציב שנת 2000 לבניית מבני דת - חולקו . עתה אנו נמצאים על סף שנת הכספים 2003. בשל חלוף הזמן מאז שנת הכספים הרלוונטית – היא שנת 2000 – ומאחר שהכספים שהיו מיועדים לתמיכה בהקמתם של מבני דת בתקציב אותה שנה כבר חולקו, אין מקום להזיקק לגוף העתירה ודינה להידחות מחמת שיהוי (ראו: בג"ץ 2995/01 שניתן ביום 15.11.01). על כן, איננו מביעים דעה לגבי השאלה האם בקשתה של העותרת לקבלת תמיכה עמדה בקריטריונים לעניין חלוקה של כספי תמיכה. ייתכן, שהעותרת תוכל לחזור ולבקש תמיכה, ובלבד שתעמוד בקריטריונים הנדרשים, אם התקציב לשנת 2003 יכלול כספים למטרה האמורה.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 3 בדצמבר 2002.

בית המשפט
בית המשפט העליון
מקרה
בג"ץ 2238/02
נפתח
2002
ניתן
3 בדצמבר 2002
משך
שני עמודים

ההרכב

  • תאודור אור
  • אליעזר ריבלין
  • אשר גרוניס

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 2238/02 בית כנסת ניצנים -בקעה, ירושלים נ' מדינת ישראל (3.12.2002)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בפני. כבוד השופט ת' אור

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופט א' גרוניס

העותרת: בית כנסת ניצנים – בקעה, ירושלים

נ ג ד

המשיבים: 1. מדינת ישראל

2. המשרד לענייני דתות

3. כב' השר אשר אוחנה – השר לענייני דתות

4. משה שמעוני – עו"ד, המנהל הכללי – המשרד

לענייני דתות

5. הועדה הבינמשרדית לפיתוח מבני דת

עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

תאריך הישיבה: כ"ח בכסלו תשס"ג (3.12.02)

בשם העותרת: עו"ד יואל סילבר

בשם המשיבים: עו"ד איל ינון

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

העותרת הינה עמותה המנהלת בית כנסת הנמצא באחת משכונותיה של ירושלים. בעתירתה היא קובלת על כך שלא קיבלה תמיכה כספית לבניית בית כנסת מתוך הכספים שהיו מיועדים לתמיכה במבני דת בתקציב המדינה לשנת 2000.

בקשתה הראשונה של העותרת לקבלת תמיכה כספית מן הכספים שבתקציב שנת 2000 הוגשה בחודש פברואר 2000. בעקבות זאת התנהלה תכתובת בין העותרת לבין גורמים שונים במשרד הדתות. בחודש נובמבר שנת 2001 נמסר לעותרת בכתב, כי היא אינה זכאית לתמיכה. העתירה הנוכחית הוגשה אך בחודש מרץ 2002. הכספים שהיו מיועדים בתקציב שנת 2000 לבניית מבני דת - חולקו . עתה אנו נמצאים על סף שנת הכספים 2003. בשל חלוף הזמן מאז שנת הכספים הרלוונטית – היא שנת 2000 – ומאחר שהכספים שהיו מיועדים לתמיכה בהקמתם של מבני דת בתקציב אותה שנה כבר חולקו, אין מקום להזיקק לגוף העתירה ודינה להידחות מחמת שיהוי (ראו: בג"ץ 2995/01 שניתן ביום 15.11.01). על כן, איננו מביעים דעה לגבי השאלה האם בקשתה של העותרת לקבלת תמיכה עמדה בקריטריונים לעניין חלוקה של כספי תמיכה. ייתכן, שהעותרת תוכל לחזור ולבקש תמיכה, ובלבד שתעמוד בקריטריונים הנדרשים, אם התקציב לשנת 2003 יכלול כספים למטרה האמורה.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ח בכסלו תשס"ג (3.12.02).

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים