יוסף נחושתן נ' שירות בתי הסוהר

פסק-דין

השופטת ע' ברון:

העותר הוא אסיר השפוט לדבריו ל-10 שנות מאסר בפועל. עניינה של העתירה הוא בדרישת העותר לצאת לחופשה מן הכלא בתנאי מעצר בית – וזאת על רקע התפרצות נגיף הקורונה בישראל וחששו של העותר מפני הידבקות. בתוך כך טוען העותר, כי תנאי החזקתו והחזקת כלואים נוספים בבית הסוהר אינם עונים על הנחיות משרד הבריאות לעניין התמודדות עם הנגיף.

מבלי לדון בטענות העותר לגופן, דין העתירה להידחות על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. על פי סעיף 62א לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב-1971, "אסיר רשאי להגיש לבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא בית הסוהר שבו הוא מוחזק (להלן בסימן זה – בית המשפט) עתירה נגד רשויות המדינה ואנשים הממלאים תפקידים על-פי דין בכל ענין הנוגע למאסרו או למעצרו (להלן בסימן זה – עתירה)". יציאה לחופשה נמנית עם אותם עניינים הנוגעים למאסר, ועל כן באפשרותו של העותר להגיש בנדון עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי המוסמך (בג"ץ 1846/19 אטיאס נ' שירות בתי הסוהר (14.3.2019); בג"ץ 8711/19 גוטמן נ' פרקליטות מחוז מרכז (אזרחי) (8.11.2017)).

התוצאה היא שאנו מורים על מחיקת העתירה. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ו' בניסן התש"ף (31.3.2020).