מאיר אליהו נ' מפקד יחידת מיטב ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי נורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא ידחו את מועד גיוסו עד להכרעה בערעור שהגיש על ההחלטה לבטל את מעמדו כ"בן ישיבה".

העותר הוא צעיר חרדי אשר קיבל מעמד של "בן ישיבה" וצו דחיית שירות לראשונה בשנת 2019. לאחר שנה זו, לא הגיש העותר אישורים נוספים על לימודים בישיבה, הנדרשים על מנת להאריך את צו דחיית השירות ולשמור על מעמדו. לפיכך, ביום 3.6.2020 נשלחה לעותר הודעה המתריעה על ביטול מעמדו כבן ישיבה אם לא יתייצב תוך 45 ימים להסדרת מעמדו. חרף זאת, העותר לא התייצב ולא שעה גם לצווים נוספים שהוצאו לו בימים 13.12.2020 ו-29.12.2020. על כן, ביום 12.1.2021 הופק לעותר צו הקורא אותו לשירות צבאי החל מיום 1.3.2021. בהמשך נדחה מועד גיוסו של העותר ליום 4.4.2021.

ביום 18.3.2021 הגיש בא-כוחו של העותר ערעור על הורדת מעמדו כבן ישיבה. הכרעה בערעור טרם התקבלה עד למועד הגשת העתירה והעותר טוען כי בנסיבות אלה על המשיבים להימנע מגיוסו עד להכרעה בערעור.

דין העתירה להידחות. כפי שעולה מהשתלשלות האירועים, העותר המתין למעלה מחצי שנה ממועד ביטול מעמדו כבן ישיבה ועד הגשת הערעור. יתרה מכך, הערעור הוגש כאשר נותרו שבועות ספורים עד למועד הגיוס שנקבע לו. כמו כן, העותר הגיש את העתירה דנא רק ביום 8.4.2021, לאחר מועד הגיוס שנקבע לו. בנסיבות אלה, העתירה נגועה בחוסר ניקיון כפיים ורק בשל כך דינה להידחות.

ניתן היום, כ"ט בניסן התשפ"א (11.4.2021).