א.מ.נ.ה. ארגון מוניות השרות בע"מ נ' ראש ממשלת ישראל ואח'

פסק-דין

1.העותרת הגישה עתירה למתן צו על תנאי נגד המשיב 1, ראש הממשלה, להשיב מדוע לא יפעיל סמכותו בהתאם להוראת סעיף 22(ב) לחוק יסוד: הממשלה ויורה על העברת המשיב 4, שר התחבורה, מכהונתו. כן עותרת היא למתן צו ביניים המופנה אל המשיבים 2-3 ומורה להם לדחות עד להכרעה בעתירה את הדיון שנקבע ליום 15.3.05 בוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין נוסח הצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 64) (רשיונות להפעלת מוניות בקו שירות ולנסיעת שירות), התשס"ה-2004 (להלן - הצעת החוק).

2.העותרים מנמקים עתירתם בטענות בדבר מידע מטעה שהוצג בפני חברי ועדת הכלכלה של הכנסת על ידי העותר 4 באופן המצדיק, לטעמם הפעלת הסמכות לפי סעיף 22(ב) לחוק יסוד: הממשלה. כן טוענים הם למעורבות בעלי אינטרסים שונים בקידום הצעת החוק, מעורבות אשר לדבריהם, תביא לחיסול ענף מוניות השירות בישראל. עניין אחרון זה, דהיינו השפעת הצעת החוק על גורלו של ענף מוניות השירות הוא שעומד במוקדה של העתירה.

"הצעת החוק" האמורה היא עדיין בשלבי חקיקה ועד כה עברה בקריאה ראשונה. בדיון בוועדת הכלכלה של הכנסת הקבוע ליום 15.3.05 אמורה הוועדה לדון בהכנת הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית.

3.ככלל אין זה מדרכו של בית משפט זה להתערב בהליכי חקיקה של הכנסת, והוא נוהג איפוק וריסון עצמי עד לאחר סיומם. אין במקרה דנן דבר יוצא דופן שיצדיק חריגה מכלל זה (בג"ץ 9967/04 חה"כ אורי אריאל נ' ממשלת ישראל (לא פורסם, ניתן ביום 3.11.04); בג"ץ 4822/98 עו"ד יוסף עזגד ואח' נ' הכנסת ואח' (לא פורסם, ניתן ביום 30.7.98)). כמובן, אין בפסק דין זה משום מניעה בפני העותרים להעלות טענות נגד חוקיות מעשה החקיקה אם וכאשר תתקבל הצעת החוק.

מטעמים אלה נדחית העתירה על הסף.

ניתן היום ג' באדר ב' תשס"ה (14.3.05).