זיד אימאן רפיק ואח' נ' משרד הפנים - סניף עפולה

פסק-דין

השופט א' גרוניס:

1.העותרת 1, אזרחית ישראל, נישאה ביום 14.3.95 לעותר 2 הנושא דרכון ירדני. בתאריך 14.5.96 פנו העותרים אל המשיב בבקשה לישיבת קבע בישראל עבור העותר 2. המשיב דחה את בקשתם זו ביום 13.6.02. בעתירתם מלינים העותרים על דחייה זו. במסגרת העתירה מתבקש גם צו ביניים שימנע את גירושו של העותר מהארץ וכן יעניק לו אישור שהייה בישראל.

2.דין העתירה להידחות על הסף מחמת השיהוי שבהגשתה. מיום שסורבה בקשת העותרים ועד ליום בו עתרו לבית משפט זה חלפה למעלה משנה וחצי. מדובר בפרק זמן ארוך בו, ככל שעולה מהעתירה, לא פעלו העותרים בדרך כלשהי על מנת לתקוף את החלטת המשיב. במצב דברים זה יתכן שהתשתית העובדתית העומדת בבסיס הבקשה השתנתה. מכל מקום, דרכם של העותרים פתוחה בפניהם להגיש בקשה חדשה ומעודכנת לישיבת קבע עבור העותר. מן הראוי שילכו בדרך זו ויחדשו בקשתם בפני משרד הפנים תוך 30 ימים. אין זה מתפקידו של בית משפט זה לבחון לעת הזו עתירה למתן אישור לישיבת קבע בישראל עבור העותר כאילו עסקינן בבקשה חדשה (ראו למשל, בג"ץ 814/01 חנני ואח' נ' שר הפנים (לא פורסם)). המשיב בתגובתו לעתירה התחייב, כי עד שתתקבל החלטה בבקשתם החדשה של העותרים לאיחוד משפחות לא יגורש העותר מישראל. בכך השיגו העותרים למעשה חלק ממה שביקשו בעתירתם ואין חשש שייפגעו בתקופת הביניים ובלבד שיפנו תוך המועד הנזכר בבקשה חדשה למשרד הפנים.

3.העתירה נדחית, איפוא, על הסף.

ניתן היום, י"ג בתמוז תשס"ד (2.7.04).