דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

יגאל ג'רבי ואח' נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ג'ורג' קרא) ואח'

פסק הדין בבג"ץ 2751/05 ניתן ביום 21 במרץ 2005.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

דין העתירה להידחות על הסף, ולו מן הטעם שהעותרים הגישוה זמן קצר ביותר לפני מועד הדיון בבית-המשפט המחוזי, בלא שבפיהם טעם סביר לשיהוי. עם זאת, דינה של העתירה להדחות גם לגופה, הואיל וכלל הוא שהחלטות ביניים המתקבלות בגדרו של הליך פלילי, המקום להשיג עליהן הוא בשלב הערעור על פסק הדין. מקל וחומר הוא, שבית-המשפט הגבוה לצדק, שכידוע אינו בית-משפט שלערעור, לא יושיט סעד המכוון לעקיפת הכלל האמור, למעט מקרים חריגים במיוחד, לדוגמה, כאשר הערכאה קמא פעלה בחוסר סמכות, או נהגה בשרירות בעניינים בעלי אופי מינהלי (בג"צ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4), 683, 702).

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 21 במרץ 2005.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 2751/05
נפתח
2005
ניתן
21 במרץ 2005
משך
שני עמודים

ההרכב

  • אדמונד לוי
  • סלים ג'ובראן
  • יהונתן עדיאל

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 2751/05 יגאל ג'רבי ואח' נ' בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ג'ורג' קרא) ואח' (21.3.2005)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

בג"ץ 2751/05 - ב'

בפני: כבוד השופט א' א' לוי · כבוד השופט ס' ג'ובראן · כבוד השופט י' עדיאל

העותרים: 1. יגאל ג'רבי · 2. חיים ג'רבי · 3. חני מבורך ג'רבי

נגד

המשיבים: 1. בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ג'ורג' קרא) · 2. פרקליטות מחוז תל אביב · עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים

פסק-דין

השופט א' א' לוי:

1.העותרים, העומדים לדין פלילי בפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, מואשמים בביצוען של עבירות שונות בקשר עם פרשת המעילה ב"בנק למסחר". בהחלטה מיום 3.3.05, התיר בית המשפט להעיד שלושה עדים העומדים לדין בנפרד, ושלטענת העותרים היו שותפים לביצוען של העבירות אשר יוחסו להם. משפטיהם של עדים אלה טרם הסתיימו, ועל כן ביקשו העותרים להימנע משמיעת עדותם בשלב זה, לאור ההלכה שנפסקה בע"פ 194/75, פ"ד ל(2), 471, והידועה כ" הלכת קינזי ". בקשתם של העותרים נדחתה, ובית המשפט המחוזי מנה שני טעמים לכך: ראשית, העדים בהם מדובר אינם שותפיהם של העותרים לעבירות; שנית, גם אם מדובר בשותפים-לעבירה, לא מתקיימים בעניינם של העדים הרציונלים העומדים בבסיסה של " הלכת קינזי ".

בעתירתם התבקש בית משפט זה ליתן צו, המורה לבית-המשפט המחוזי לבטל את החלטתו, ועד שייעשה כן לאסור, בצו ביניים, את שמיעתן של העדויות.

2.דין העתירה להידחות על הסף, ולו מן הטעם שהעותרים הגישוה זמן קצר ביותר לפני מועד הדיון בבית-המשפט המחוזי, בלא שבפיהם טעם סביר לשיהוי. עם זאת, דינה של העתירה להדחות גם לגופה, הואיל וכלל הוא שהחלטות ביניים המתקבלות בגדרו של הליך פלילי, המקום להשיג עליהן הוא בשלב הערעור על פסק הדין. מקל וחומר הוא, שבית-המשפט הגבוה לצדק, שכידוע אינו בית-משפט שלערעור, לא יושיט סעד המכוון לעקיפת הכלל האמור, למעט מקרים חריגים במיוחד, לדוגמה, כאשר הערכאה קמא פעלה בחוסר סמכות, או נהגה בשרירות בעניינים בעלי אופי מינהלי (בג"צ 583/87 הלפרין נ' סגן נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, פ"ד מא(4), 683, 702).

העתירה נדחית.

ניתן היום, י' באדר ב' תשס"ה (21.3.2005).

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים