ד"ר משה ארנברג נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות

פסק-דין

המישנה לנשיא מ' חשין:

העותר סיים לימודי רפואת שיניים ברומניה, זכה לקבל בשנת 1995 תואר דוקטור לרפואת שיניים ברומניה, ומישאלתו היתה - והינה - כי יותן לו רישיון לעסוק ברפואת שיניים בישראל. כהוראות פקודת רופאי השיניים [נוסח חדש], תשל"ט-1979 והתקנות שהותקנו מכוחה, היה על העותר לעבור בחינות שרק לאחריהן יכול היה לזכות ברישיון לעיסוק ברפואת שיניים בישראל. העותר ניגש לבחינות אלה אלא שתוצאות הבחינות היו מעציבות. בשלב א' של הבחינות (החלק העיוני) נכשל העותר שלוש פעמים ורק בפעם הרביעית, ובעזרת ציון המגן, עלה בידו לעבור את הבחינה. ואולם בשלב ב' של הבחינה - בחלק המעשי - לא עלה בידי העותר לעבור את הבחינה. שתים עשרה פעמים ניסה העותר את כוחו בשלב ב', אך כשל. העותר לא אמר נואש, הגיש ערר על ההחלטה השתים עשרה, אך ערעורו נדחה. משנדחה הערר ממילא לא זכה העותר באשר ביקש: ברישיון לעיסוק ברפואת שיניים בארץ.

עתירת העותר לפנינו היא, כי נורה את המדינה ויינתן בידו רישיון לעסוק במקצועו כרופא שיניים. קראנו את העתירה ואת הנספחים לה; קראנו את תשובת המדינה; הוספנו ושמענו טיעוני השלמה מפי בא כוחו של המערער. אחרי כל אלה לא נמצא לנו כי עלה בידי המערער להצביע על פגם או סירכה בהחלטת המדינה שלא ליתן בידי העותר רישיון לעיסוק ברפואת שיניים. נזכיר כי מדברים אנו במומחיות מקצועית מובהקת, והלכה מכבר היא בית המשפט לא יתערב בהחלטות שבמומחיות מקצועית אלה בנסיבות בהן מוכחים לפניו שיקולים זרים, במקרים של חריגה מסמכות או במקרים של עיוות דין בולט לעין. ראו והשוו: בג"צ 7505/98 קורינאלדי נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד נג (1) 153, 168-169. בענייננו-שלנו לא נמצא לנו פגם מאלה הפגמים המזכים עותר בהתערבותו של בית המשפט.

העתירה נדחית.

היום, י' אדר ב, תשס"ה (21.3.2005).

המישנה לנשיא ש ופטתשופט