דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

ורד פנחסי בנימין ואח' נ' שר הפנים ואח'

פסק הדין בבג"ץ 2903/12 ניתן ביום 21 במאי 2012.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

יצוין, כי מתגובת המשיבים עולה, כי העותרים אמנם פתחו בעבר בהליך לאיחוד משפחות, אך כיוון שלא המציאו את כלל המסמכים הנדרשים - לא התקבלה החלטה בבקשתם והם גם לא פנו למשיב בנוגע לבקשתם בטרם הגשת העתירה. מטעם זה אין לשלול את האפשרות שהפנייה לערכאות המשפטיות מוקדמת.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 21 במאי 2012.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 2903/12
נפתח
2012
ניתן
21 במאי 2012
משך
שני עמודים

ההרכב

  • ע' ארבל
  • א' רובינשטיין
  • צ' זילברטל

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 2903/12 ורד פנחסי בנימין ואח' נ' שר הפנים ואח' (21.5.2012)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 2903/12

לפני: כבוד השופטת ע' ארבל · כבוד השופט א' רובינשטיין · כבוד השופט צ' זילברטל

העותרים: 1. ורד פנחסי בנימין · 2. עואודה מוחמד מחמוד

נגד

המשיבים: 1. שר הפנים · 2. היועץ המשפטי לממשלה · עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים

בשם העותרים: עו"ד ל' ראסם

בשם המשיבים: עו"ד ע' אפשטיין

פסק-דין

1.עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרים שנורה למשיב 1 (להלן: המשיב) לפעול לזירוז הסדרת מעמדו של העותר 2, יליד 1960 ותושב האזור (להלן: העותר) בישראל; זאת מתוקף נישואיו לאזרחית ישראלית היא העותרת 1 (להלן: העותרת). וכי עד להסדרת מעמדו של העותר יינתן לו אישור זמני אשר יאפשר לו לקבל טיפולים רפואיים בישראל בעקבות מחלת הסרטן בה חלה.

2.כעולה מן העתירה, העותרים, המתגוררים בבאר-שבע, נישאו זו לזה בשנת 2000, ולהם ארבעה ילדים משותפים. נטען, כי העותר נכנס לשטחי מדינת ישראל - ככל הנראה מחברון – כיוון שנרדף באזור על רקע סיועו לכוחות הבטחון. יצוין, כי מתגובת המשיבים עולה, כי בשנת 2005 החליטה ועדת מאויימים לא להנפיק לעותר היתרי שהייה (אשר הונפקו לו בעבר), אך לאחר החלטה זו העותר לא פנה לוועדה פעם נוספת. כאמור, בפנינו עיקר טענותיו של העותר נסבות על זכותו למעמד מכוח נישואיו לעותרת, ולא על רקע טענות מאויימות או סיוע לכוחות הבטחון.

3.לאחר העיון בבקשה, בתגובת המשיבים ובתגובה לה שהגישו העותרים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. כפי שגם עולה מתגובת המשיבים, אף שבעתירה עולות טענות רבות כלפי חוקתיות חוק האזרחות, התשי"ב-1952, הרי שבפועל עיקר העתירה נוגעת להחלתו של סעיף 7 לחוק האזרחות בעניינם. דא עקא, שעל-פי סעיף 5(1) לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, התש"ס-2000 ופרט 12(2) לתוספת הראשונה לאותו חוק - עתירות בנוגע לסעדים או החלטות המבוססות על סעיף 7 לחוק האזרחות יידונו בבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לענינים מינהליים. מכאן, כי לעותרים קיים סעד חלופי בדרך של פנייה לבית משפט לענינים מינהליים (ראו למשל בג"ץ 9600/09 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' שר הפנים (לא פורסם, 2.2.2010) בג"ץ 4372/09 דבאקי נ' שר הפנים (לא פורסם, 9.7.2009)) ומשקיימת ערכאה שיפוטית המוסמכת לדון בבקשתם העותרים, לא ייעתר בית משפט זה לבקשתם (ראו בג"ץ 9840/08 אנור ואח' נ' משרד הפנים (לא פורסם, 31.5.2010) וההפניות שם).

4.יצוין, כי מתגובת המשיבים עולה, כי העותרים אמנם פתחו בעבר בהליך לאיחוד משפחות, אך כיוון שלא המציאו את כלל המסמכים הנדרשים - לא התקבלה החלטה בבקשתם והם גם לא פנו למשיב בנוגע לבקשתם בטרם הגשת העתירה. מטעם זה אין לשלול את האפשרות שהפנייה לערכאות המשפטיות מוקדמת.

ניתן היום, כ"ט באייר התשע"ב (21.5.2012).

שופטתשופטשופט

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים