אלי נחום נ' בית הדין האיזורי ת''א

פסק-דין

העותר הגיש תובענה לבית הדין האזורי לעבודה. הדיון בתובענה טרם הסתיים. במהלך הדיון החליט בית הדין האזורי לעבודה (ביום 26.2.97) לדחות את בקשת העותר להגיש (באיחור) תצהיר מסויים. כתוצאה מהחלטה זאת הוצאו מתיק בית הדין ראיות (קלטת שיחה ותמליל הקלטת) אשר, לטענת העותר, הינן ראיות מרכזיות בתביעה. העותר פנה אל בית הדין הארצי לעבודה וביקש רשות לערער על החלטה זאת של בית הדין האזורי לעבודה. הבקשה נדחתה (ביום 12.3.97). הטעם שניתן לדחייה הוא, "כי מדובר בהחלטות של סדרי הדין בערכאה הדיונית, והכלל הוא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בהחלטות מעין אלה, אלא במקרים חריגים".

בעתירה זאת מבקש העותר כי בית משפט זה יחליט על קבלת הראיות האמורות על ידי בית הדין האזורי לעבודה. אך בקשה זאת נדחתה כבר על ידי בית הדין האזורי לעבודה ועל ידי בית הדין הארצי לעבודה. לפיכך השאלה היחידה בפני בית משפט זה היא, אם יש יסוד וטעם לבטל את ההחלטה שנתקבלה בעניין זה על ידי בית הדין הארצי לעבודה.

ההלכה הברורה היא כי בית משפט זה אינו נוהג להתערב בפסקי דין והחלטות אחרות של בית הדין הארצי לעבודה, אלא במקרים חריגים, בהם נפלה טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב להתערב בה. במקרה זה אין מקום לומר כי בהחלטה של בית הדין הארצי לעבודה נפלה טעות משפטית מהותית, מסוג הטעויות המצדיקות התערבותו של בית משפט זה, ולכן יש לדחות את העתירה על הסף.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י"א באייר תשנ"ז (18.5.97).