דלגו לתוכן הראשי
בחירות 2026

ישראל בוחרת ביום שלישי, 27 באוקטובר

מארכיון בית המשפטעתירה לבית המשפט הגבוה לצדק

יואב הס נ' הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט ואח'

פסק הדין בבג"ץ 2940/18 ניתן ביום 12 באפריל 2018.

ההכרעה, במילותיו של בית המשפט.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

התיק נדון לפני הרכב של 3 שופטים, ופסק הדין ניתן ביום 12 באפריל 2018.

בית המשפט
בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
מקרה
בג"ץ 2940/18
נפתח
2018
ניתן
12 באפריל 2018
משך
שני עמודים

ההרכב

  • נ' סולברג
  • א' שהם
  • י' אלרון

כך מצטטים את פסק הדין.

בג"ץ 2940/18 יואב הס נ' הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט ואח' (12.4.2018)

הנוסח המלא של פסק הדין.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט

גבוה לצדק

בג"ץ 2940/18

לפני: כבוד השופט נ' סולברג · כבוד השופט א' שהם · כבוד השופט י' אלרון

העותר: יואב הס

נגד

המשיבים: 1. הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט · 2. היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי · מנדלבליט · 3. הפצ"ר, תא"ל שרון אפק · 4. שר הביטחון, אביגדור ליברמן · עתירה למתן צו על-תנאי

בשם העותר: בעצמו

פסק-דין

השופט נ' סולברג:

1.בעתירתו מבקש העותר, פעיל שלום וזכויות אדם, כי נוציא צו על-תנאי שבו יתבקשו המשיבים ליתן טעם מדוע לא יורו לחיילי צה"ל להימנע מלירות באש חיה לעבר מפגינים בהפגנות השבועיות באזור הגדר ברצועת עזה; ומדוע לא יתאימו את הוראות הפתיחה באש ברצועת עזה, להוראות הפתיחה באש החלות ביהודה ושומרון ובאזור מכשול התפר.

2.לטענת העותר, הנסמך על מאמר שכתב פרופ' קרמניצר בעיתון'הארץ', הדין הבינלאומי קובע סייגים לביצוע ירי על אוכלוסיה אזרחית – שיתכן והצבא אינו עומד בהם. לטענתו, סייגים אלו מעוגנים בכללי הפתיחה באש החלים ביהודה ושומרון ובמרחב התפר, אולם אינם מיושמים באזור הגדר ברצועת עזה. אין, לדידו, הצדקה עניינית ומשפטית להבחנה בהוראות הפתיחה באש בעניין הפרות סדר בין רצועת עזה לבין אזורים אחרים.

3.העתירה מתייחסת באופן כללי להוראות הפתיחה באש לעבר מפגינים, אולם מודגש בה כי דבריה מכוונים בפרט כלפי הפגנה שעתידה להתקיים מחר, יום ששי, 13.4.2018.

4.דין העתירה להידחות על הסף. ראשית, בכל הנוגע להפגנה שעתידה להתקיים מחר, דין העתירה להידחות מחמת ה שיהוי שבהגשתה. העתירה הוגשה היום בשעות הצהריים, כאשר ההפגנה צפויה כאמור להתקיים מחר. שנית, העתירה לוקה ב אי-מיצוי הליכים: העותר לא פנה לרשויות הצבא על מנת לברר מהם נהלי הפתיחה באש ועל סמך מה נקבעו. החובה למצות הליכים אינה בבחינת דקדוקי עניות; מחמת פגם זה, לוקה העתירה גם ב העדר תשתית עובדתית, באופן שאינו מאפשר את בירורה כדבעי. הטיעון המשפטי הריהו כוללני. העותר לא ציין בעתירתו מהם כללי הפתיחה באש, במה הם חורגים מן הדין הבינלאומי, ומהן השלכותיה של חריגה זו במסגרת הדין הפנימי. הטיעון המשפטי נסמך כולו על מאמר דעה בעיתון. בעניין אחר אמרתי: "טור שכזה, ושאר ידיעות תקשורתיות וגזרי עיתונים שצורפו לעתירה, לא יכולים להיות תחליף לתשתית עובדתית ממוקדת ולא לטיעון משפטי סדוּר" (בג"ץ 731/14 עמותת הרצליה למען תושביה נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (4.3.2014)). העתירה היא, אפוא, עתירה כוללנית ויש לדחותה על הסף גם מטעם זה. יש מקום לספק גם באשר ל זכות העמידה של העותר, גם שאלת ה שפיטות עומדת ברקע, אך קוצר הזמן והיריעה אינם מאפשרים התייחסות ממצה לנושאים אלה; בנסיבות, גם אין צורך בכך.

5.העתירה נדחית אפוא בזאת.

משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ז בניסן התשע"ח (12.4.2018).

שופטשופטשופט

חיפוש התיק באתר בית המשפט העליון

בית המשפט נתן את פסקי הדין האלה בערך באותו זמן.

כל פסקי הדין של בית המשפט העליון →

עוד כלים