מדינת ישראל נ' כב' השופט אורן סילברמן ואח'

פסק-דין

ביום 20.4.19, במסגרת סכסוך חמולות, נורה הנער חסן חמדאן ז"ל (להלן: המנוח), בצווארו. המנוח הועבר לבית חולים שערי צדק וביום 28.4.2019 נקבע מותו. משטרת ישראל פנתה לבית המשפט השלום בבקשה להתיר ביצוע הנתיחה. בית משפט השלום (כב השופט א' סילברמן) דחה את הבקשה.

מכאן העתירה שלפנינו, שבהסכמת הצדדים ומפאת דחיפות העניין נדונה העתירה כאילו ניתן צו על תנאי.

המדינה מבקשת כי נורה על קבלת העתירה ונאפשר את נתיחת הגופה משני טעמים: קביעת סיבת המוות וקביעת כיוון הירי (כפי שעולה מחוות דעת המכון הלאומי לרפואה משפטית (להלן: המכון) מיום 29.4.2019). בעקבות הערותינו, בהמלצתנו, ונוכח הוראת סעיף 309 לחוק העונשין התשל"ז-1977, צמצמה המדינה את בקשתה לנתיחה הנדרשת לבדיקת כיוון הירי, אשר מוגבלת בהיקפה לאזור הכניסה והיציאה של הקליע.

המשיבים מתנגדים לנתיחה מן הטעם של הפגיעה בכבוד המת שכרוכה בכך. המשיבים מדגישים כי במערך הנתונים הקיים החשיבות של הנתון המבוקש מוגבלת, ובאיזון בין נתון זה לבין כבוד המת יש להעדיף את הערך האחרון.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, ראינו לקבל את בקשתה החילופית של המדינה ולאפשר נתיחה מוגבלת הנדרשת לעניין כיוון הירי.

אין מחלוקת במקרה שלפנינו כי קיים חשש סביר שמות המנוח נגרם בעבירה. התנאי השני הקבוע בסעיף 26 לחוק חקירת סיבות מוות, התשי"ח-1958, הוא שניתוחה של הגווייה דרוש לבירור סיבת המוות. כפי שנפסק, סיבת המוות הינה גם שרשרת הגרימה המובילה לאירוע סיבת המוות (בג"ץ 535/89 ריצ'וול נ' כבוד שופט בית משפט השלום בחיפה, פ"ד מד(1) 441 (1990)). את האינטרס הציבורי החשוב להגיע לחקר האמת בחקירת רצח, יש לאזן עם כבוד המת של משפחתו. מצאנו כי בנסיבות המקרה האיזון יבוא לידי ביטוי בהיעתרות לבקשה החילופית ובהנחיית המכון כי הנתיחה תיערך רק באיזור פצעי הירי ובהיקף המינימאלי הדרוש לשם קביעת כיוונו, תוך מזעור ככל הניתן של הפגיעה החיצונית.

במובן זה, העתירה מתקבלת, והחלטת בית המשפט השלום מתבטלת, תוך שאנו מורים על נתיחה במתכונת המוגבלת שפורטה לעיל.

רשמנו לפנינו את הודעת בא כוח המדינה כי הנתיחה תוכל להיעשות לאלתר ובשעות הקרובות ניתן יהיה להחזיר את גופת המנוח למשפחתו עד לשעה 13:00. אין צו להוצאות.

ניתן היום, כ"ה בניסן התשע"ט (30.4.2019).