פהמי דראושה נ' בית-הדין הארצי לעבודה בירושלים ואח'

פסק-דין

המשנה לנשיא א' מצא:

העותר והמשיב 3 השתתפו במכרז פנימי למשרת מנהל מחלקת החינוך במשיבה 5. המשיב 3 זכה במשרה. העותר פנה לבית-הדין האזורי לעבודה בתביעה לביטולו של המכרז, ותביעתו נתקבלה. אך המשיב 3 ערער על פסק-הדין לבית-הדין הארצי לעבודה, וערעורו נתקבל. מכאן העתירה שלפנינו המופנית נגד פסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה.

עיינתי בעתירה ובתגובות המשיבים לה. מסקנתי היא כי לא עלה בידי העותר להראות שנפלה בפסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה טעות משפטית מהותית אשר הצדק מחייב את תיקונה, כנדרש לשם התערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק בכגון דא (ראו: בג"ץ 525/84 ח'טיב נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673; בג"ץ 8111/96 הסתדרות העובדים החדשה נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ, תק-על 2004(2), 1795). טענתו העיקרית של העותר היא, כי יש להכריז על בטלותו של המכרז באשר פרסומו לא תאם להוראות הדין הרלוונטיות, ומחמת היותו מפלה בין מועמדים בעלי תארים אקדמאיים מתחומים שונים. בצדק טוענים המשיבים כי טענה זו זכתה לתשובה מספקת בפסק-דינו של בית-הדין הארצי לעבודה, אשר קבע כי "המכרז שפורסם עונה על תנאי כשירות המינימום שנקבעו בתקנות, באופן שאינו מצדיק את ביטולו". לא שוכנעתי כי בקביעה זו נפלה טעות משפטית, לא כל שכן טעות משפטית מהותית, המצדיקה את התערבותנו. כן יצוין כי העתירה שלפנינו הוגשה בשיהוי ניכר, והיא מכוונת כנגד כשרותו של מכרז שהתקיים זה מכבר.

העתירה נדחית. העותר ישלם שכר-טרחה בסך 1500 ש"ח למשיב 3 ובסך 1500 ש"ח למשיבים 4-5 (ביחד).

ניתן היום, ה' בחשון תשס"ה (20.10.04).