גאזיה אבו ג'מליה ואח' נ' שר הפנים - מדינת ישראל

פסק-דין

בעתירה שבפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיב (להלן: שר הפנים) ליתן טעם מדוע לא תינתן לעותר אזרחות ישראלית.

העותרת הינה אזרחית ישראל והעותר הינו תושב האיזור. העותרים נישאו בשנת 1996 ובשנת 1997 הגישו בקשה לאיחוד משפחות, אשר נדחתה מטעמים בטחוניים. נגד החלטת שר הפנים לדחות את בקשתם, הגישה העותרת עתירה לבית משפט זה ביום 1.12.02. לאחר עיון בחומר חסוי שהוצג לו, קבע בית משפט זה ביום 24.9.03 כי החומר האמור מבסס היטב את החלטת שר הפנים שלא לאשר את בקשת העותרת לאיחוד משפחה עם בעלה, בשל הסיכון הביטחוני הנשקף מן האחרון (בג"ץ 10160/02 אבו ג'מילה נ' מדינת ישראל (לא פורסם)).

ביום 31.3.04 הגישו העותרים את העתירה שבפנינו. בהחלטתו מיום 31.3.04 קבע בית משפט זה כי מהעתירה לא עולה שהעותרים פנו לשר הפנים בבקשה חדשה לאיחוד משפחות לאחר שנדחתה עתירתם בבג"ץ 10160/02 הנ"ל. עוד נקבע כי לא עולה מן העתירה שחל שינוי נסיבות כלשהו בעניינם של העותרים המצדיק דיון מחודש בעניינם. יחד עם זאת, ניתנה הזדמנות לבא-כוח העותרים לנמק בכתב מדוע לא ימשכו העותרים את עתירתם תוך שמירת זכותם לחדשה אם וכאשר תהיה להם עילה לכך.

ביום 24.3.04 הודיעו העותרים לבית משפט זה כי הגישו בקשה חדשה לאיחוד משפחות והתבקשו על ידי בית המשפט להגיש הודעת עדכון לאחר שתתקבל החלטת משרד הפנים בבקשה. מאז הודיעו העותרים לבית משפט זה מספר פעמים כי משרד הפנים טרם קיבל החלטה בעניינם. אלא שהתברר מתגובת שר הפנים לעתירה מיום 22.4.05 כי העותרים פנו ללשכת מינהל האוכלוסין רק ביום 8.6.04 ובמועד זה נמסר להם כי נוכח המצב המשפטי הנוכחי אין ניתן לטפל בבקשות חדשות לאיחוד משפחות.

דין העתירה להידחות. טענותיהם של העותרים נגד דחיית בקשתם לאיחוד משפחות כבר נדונו ונדחו על ידי בית משפט זה בבג"ץ 10160/02 הנ"ל. כיום אין בידם של העותרים להגיש בקשה חדשה לאיחוד משפחות, נוכח האמור בחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשס"ג-2003 (להלן: החוק), כפי שהוארך בצו האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) (הארכת תוקף החוק), התשס"ד-2004, אשר קובע כי בעת הזו לא תטופלנה בקשות לאיחוד משפחות. זכותם של העותרים שמורה להם לשוב ולפנות לבית המשפט, ככל שתהא בידיהם עילה לכך, אם ישונה המצב המשפטי, לאחר הינתן פסק-דין בעתירות העקרוניות בעניין חוקתיות החוק האמור (בג"ץ 4022/02, בג"ץ 4608/02 ובג"ץ 7102/03), או שתוקפו של החוק יפוג.

אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, א' באייר התשס"ה (10.5.2005).