יצחק מלכה נ' המרכז לגביית קנסות ואח'

פסק-דין

השופט ע' פוגלמן:

בעתירה שלפניי מבקש העותר להורות למשיבה 1 כי תפרוס, בהתאם לחובו ויכולתו הכלכלית, חוב של העותר המורכב מקנס ופיצוי כספי לטובת נפגעי העבירה, כחלק מגזר דין בהליך פלילי שבו הורשע.

שקלתי את נימוקי העתירה ואת תגובת המשיבים.

מצאתי כי דין העתירה להימחק על הסף, הן בשל אי צירוף משיבים, הן בשל אי מיצוי הליכים, כמפורט להלן.

העותר לא צירף כמשיבים את נפגעי העבירה שתשלום הפיצוי נפסק לטובתם כמשיבים להליך, אף שהם עלולים להיפגע מתוצאות ההליך. די בטעם זה כדי להביא למחיקת העתירה על הסף (בג"ץ 4367/12 שיבלי נ' המרכז לגביית קנסות, פסקה 5 (24.6.2013)).

העותר אף לא ראה להשיג על ההחלטה נושא העתירה לפני מנהל רשות האכיפה והגבייה (או מי שהסמיך לכך) לפי תקנה 18 לתקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ו-1996. אי מיצוי ההליכים לפני הרשות המנהלית לפני הגשת העתירה די בו – כשלעצמו – כדי להביא למחיקת העתירה על הסף (בג"ץ 4415/13 בירן נ' מדינת ישראל – המרכז לגביית קנסות, פסקה 5 (29.10.2013)).

מטעמים אלה העתירה נמחקת על הסף, בלי שראיתי להידרש לגופה. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.

ניתן היום, י"ח בשבט התשע"ט (24.1.2019).