עו"ד אורי סורוקר נ' רשות האוכלוסין וההגירה ואח'

פסק-דין

1.העותר הודיע בבקשתו מיום 3.7.2015 כי העתירה התייתרה, והיא נמחקת בזאת.

2.העותר טוען כי יש לחייב את המשיבה 1 בהוצאות, ואילו המשיבה 1 טענה בתגובה המקדמית שהגישה כי יש לחייב את העותר בהוצאות בגין הגשת העתירה.

לאחר עיון בטיעוני הצדדים, לא ראיתי לעשות צו להוצאות לטובת מי מהם.

מן הצד האחד, העתירה התייתרה מבלי שהעותר קיבל את הסעד לו עתר - מסירת תדפיס הכניסות והיציאות מן הארץ של המשיב 2 לידיו ישירות, ואין מקום להכריע במסגרת בקשה לפסיקת הוצאות בטענות העותר לעניין דיותו או תוקפו של ייפוי הכוח שהציג. כן צודקת המשיבה 1 כי בעתירה קיימים חוסרים וכי בעניינים מסוימים רב הנסתר על הגלוי, באופן שעשוי היה להצדיק את חיובו של העותר בהוצאות.

מן הצד השני, המשיבה 1 לא הבהירה בתגובתה המקדמית מדוע לא ניתן מענה ענייני לפניית העותר טרם הגשת העתירה, תוך העמדתו על הפגמים הנטענים בפנייתו (וגם לטענתה שלה העתירה הוגשה לאחר שהיה עליה להשיב לפניה).

בנסיבות אלו ולאחר איזון בין כל השיקולים השונים מזה ומזה, החלטתי כאמור לא לעשות צו להוצאות, וכל צד יישא אפוא בהוצאותיו.

ניתן היום, ז' באב תשע"ה (23.7.2015).