עקרמה סברי נ' שר הפנים

פסק-דין

יציאתו של העותר מהארץ נאסרה על ידי שר הפנים מיום 28.3.2010 ועד ליום 27.9.2010, מכח סמכותו של השר לפני תקנה 6 לתקנות שעת חירום (יציאה לחו"ל) התש"ח-1948, וזאת לאחר שהשר שוכנע כי קיים חשש ממשי שיציאתו של העותר מישראל עלולה לפגוע בבטחון המדינה. בשולי ההחלטה ציין השר שהצו יימסר לעותר באותו יום (28.3.2010) ויינתן לו פרק זמן של 14 יום להביע בכתב כל טענה שיש בידו כנגד הוצאת הצו. הצו נמסר לעותר כנראה באיחור, וביום 26.4.2010 ביקש בא כוחו שימוע כנגד הוצאת הצו.

מכתב זה לא נענה, אף שכנס אליו ביקש העותר לצאת אמור להתחיל ביום 8.5.2010 ולהתקיים עד ה-11.5.2010. מטעמים שונים הוגשה העתירה לבית המשפט רק ביום 5.5.2010, לאחר שקודם לכן הוגשה עתירה דומה לבית המשפט לעניינים מנהליים. כך ארע שהדיון התקיים ממש בסמוך לכנס.

עיינו בחומר חסוי שהוצג לנו במעמד צד אחד והוספנו ושמענו הסברים על פה. הבהרנו לב"כ העותר כי לא נוכל לסייע לעותר לעניין הכנס העתיד להתחיל ב-8.5.2010. לאחר שמיעת הערותינו משך בא כח העותר עתירה זו שנגעה לכנס, אך עמד על זכותו לקיום שימוע בעניין הצו, שכאמור תוקפו הוא עד ה-27.9.2010. בא כוח העותר זכאי לפנות לשר בעניין זה, ופנייתו תטופל בזריזות ותזכה להתייחסות מלאה.

בכפוף לאמור העתירה נמחקת.

ניתן היום, כ"ב באייר התש"ע (9.5.2010).