נוזהה אחמד אבו שרקיה ואח' נ' מדינת ישראל - הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז חיפה

פסק-דין

המשנה לנשיאה א' ריבלין:

העותרים מבקשים להורות למשיבה – הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה כי תימנע מהריסת דירה בה הם מתגוררים, וזאת עד שתינתן החלטה בהתנגדות שהגיש העותר 2 כנגד תוכנית המתאר במקום, או לחילופין, עד אשר יוקצו לעותרים מגרשי בנייה וישלמו להם את שוויו של המבנה.

העתירה אכן מעוררת שאלה – אך לא זו המתוארת בה.

המבנה נשוא העתירה נתנה ללא היתר ובניגוד לתכנית המתאר המאושרת לפני למעלה מ-34 שנים (שלושים וארבע). תכנית זו מייעדת את השטח לתחבורה ציבורית ולשימוש חקלאי, עד שלא ניתן להכשיר על-פיה בניה למגורים כלל. וזה סיפור המעשה: לפני מעט יותר מ-33 שנים (שלושים ושלוש) הורשע העותר 2 בגין בנייה ללא היתר. בית-המשפט הורה לו להרוס את המבנה בתוך 3 חדשים (שלושה חודשים). מאז הוגשו נגדו כתבי-אישום נוספים בגין אי-קיום צו ההריסה האמור וצווי הריסה שיפוטיים נוספים שהוצאו. לפני 19 (תשע-עשרה) שנים, הוציא נגדו בית-המשפט צו איסור שימוש במבנה. העותר לא קיים גם צו זה. נהפוך הוא: העותר 2 הוסיף על הקיים בנייה נוספת – אף היא ללא היתר. מאז ניתן פסק-הדין, ניתנו ארכות לביצוע פסקי-דין שזמן ביצועם חלף שנית – ועיתים עשרות שנים – קודם לכן.

רק ב-2007, ביקשה המשיבה לבצע את צו ההריסה בעצמה. ביקשה ליתן צו המונע אותה מלעשות כן נדחתה על-ידי בית-משפט השלום ביום 24.5.2007 וערעור על-כך נדחה בבית-המשפט המחוזי ביום 17.6.2007.

ביום 1.7.2007, הוגשה העתירה שבפנינו, היא נקבעה לדיון היום.

אין ולא יכולה להיות שאלה כי בית-משפט זה אינו צריך ואינו מוסמך ליתן "צווים" המבטלים פסקי-דין של ערכאה מוסמכת במשפט פלילי. ראו בעניין זה פסק-דין בעע"מ 7788/07 משה סנצ'ו ואח' נ' יו"ר הוועדה המחוזית ואח' – שם נדונה סוגיה דומה (טרם פורסם, 25.3.2010). השאלה האחת היא כיצד קורה כי במדינת חוק לא מבוצעים צווים של בתי משפט במשך למעלה משלושים ושלוש שנים – ואין פוצה פה אך יש מצפצף. בנסיבות אלה, לא ראינו לחייב את העותרים בשכר טירחת עורך-דין.

העתירה נדחית.

ניתן היום, כ"ה באייר התש"ע (9.5.2010).