לודמילה שמנובה ואח' נ' משרד הפנים

פסק-דין

השופטת א' חיות:

1.העותרת 1 היא תושבת טורקמניסטן אשר במהלך ביקור בישראל הכירה את העותר 1, אזרח ישראלי, וביום 21.4.2007 נישאו השניים ב"נישואי פרגוואי". לאחר נישואיהם, ביום 26.11.2007, פנו העותרים אל המשיב לצורך הסדרת מעמדה של העותרת 1 מכוח נישואיה לעותר 2 במסגרת איחוד משפחות, לרבות מתן רישיון לישיבת ביקור מסוג ב/1. אף שהדבר אינו מצוין מפורשות בעתירה, בקשת העותרים היא למתן מעמד לעותרת 1 מכוח סעיף 7 לחוק האזרחות, תשי"ב-1952 (להלן: חוק האזרחות). העותרים טוענים כי פנו מספר פעמים אל המשיב אך טרם ניתנה על ידו החלטה בבקשה ומכאן העתירה, בה הם מבקשים כי יוסדר מעמדה של העותרת 1 בישראל מכוח נישואיה לעותר 2 וכי עד להכרעה בעתירה יימנע המשיב מהרחקתה מישראל.

2.בהחלטה מיום 21.4.2008 התבקשו העותרים להודיע האם הם עומדים על העתירה נוכח הוראת פרט 12(2) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לעניינים מינהליים), לפיה מוקנית לבית המשפט לעניינים מינהליים סמכות לדון בהחלטה של רשות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות. העותרים הודיעו כי הם עומדים על העתירה, והפנו בהודעתם לפרט 12 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים כנוסחו לפני התיקון מתשס"ח (שנכנס לתוקף ביום 2.3.2008).

3.דין העתירה להימחק על הסף בשל קיומו של סעד חלופי. על פי הוראת סעיף 5 1(1) לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים ופרט 12(2) לתוספת הראשונה לאותו חוק, כנוסחו המתוקן והעדכני, מוסמך כיום בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה שעניינה החלטה של רשות לפי סעיף 7 לחוק האזרחות (יצוין כי על פי סעיף 2 לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, "החלטה של רשות" - לרבות העדר החלטה). משקיים לעותרים סעד חלופי על דרך של הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, אין מקום כי בית משפט זה יידרש לעתירתם (ראו והשוו: בג"ץ 10695/06 קופילנקו נ' שר הפנים (לא פורסם, 6.5.2007); בג"ץ 7257/07 מוניות הוורדים בע"מ נ' משרד התחבורה (לא פורסם, 2.11.2007)).

העתירה נמחקת, אפוא. בפני העותרים פתוחה כאמור הדרך לפנות בעתירה מתאימה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

ניתן היום, ט"ו אייר, תשס"ח (20.05.2008).