אברהם מסילתי נ' מדינת ישראל

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. העותר, אסיר המרצה עונש של 25 שנות מאסר על פי פסק דין של בית משפט בארצות הברית, טוען כי הוא מוחזק בכלא שלא כדין. ככל שעלה בידי להבין מעיון בעתירה, המדובר בהליך כנגד החלטת הסגרה מלפני תריסר שנים. הטענה היא כי לשיטתו של העותר לא חל בעניינו סעיף 10 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (בעבר סעיף 10א) ואינו בר הסגרה.

ב. ואולם, כפי שמשיבה המדינה (לצערנו באיחור; כנטען לא הגיעה לידי

הפרקליטות עד 19.6.06 החלטתי מיום 20.2.06), אך זה לא כבר נדחתה עתירה של העותר באותו עניין. המדינה הפנתה לבג"צ 1050/05 (פסק דין מאת הרכב השופטים ביניש, גרוניס ונאור מיום 9.2.05, וראו ההפניות שם); אולם מאוחר יותר, ביום 13.3.06 (בג"צ 1531/06, השופטים גרוניס, נאור וחיות) נדחתה עתירה נוספת של העותר, לאחר שנמצא כי טענותיו "בעניין חוקיות ההליכים שהובילו להרשעתו ולמאסרו בישראל נבחנו ונדחו בבית משפט זה מספר פעמים בעבר במסגרת הליכים שונים...".

ג. בעתירה זו לא נטען טיעון חדש שלא נטען בעבר, ואין איפוא מקום לשוב ולהידרש לכך. גם לעיצומם של דברים חוששני שטועה העותר בפרשנותו לסעיף 10 האמור. אין בידינו איפוא להיעתר לעתירה.

ניתן היום, ט"ו בתמוז תשס"ו (11.7.06).