ארנסט פינקלה נ' מינהל האוכלוסין - משרד הפנים

פסק-דין

העותר טוען כי הוא נכד של יהודי. הוא עצמו – ועל כך אין הוא חולק – אינו יהודי. אמו של העותר, כך טענתו, המירה את דתה לנצרות. לדבריו היה הדבר טרם לידתו. המשיב מצידו טוען כי העותר שימש כומר בקהילה הנוצרית במקום מגוריו. לא עלה בידינו לקבל תשובה ברורה מבא כוח העותר לשאלה אם אכן כך הוא. אין צורך, במסגרת עתירה זו לדון בשאלה האם יש לעותר זכויות לפי חוק השבות בהנחה שסבו אכן יהודי. טעם הדבר הוא שהעותר לא הרים את הנטל להוכיח שסבו אכן היה יהודי, ובנסיבות העניין אין די בראיה כי הסב נקבר בבית קברות יהודי. יתרה מזו – ככל שהעותר הוא בן לאם יהודיה והעותר הוא שהמיר את דתו, אין העותר זכאי לזכות מכוח שבות. התשתית העובדתית שהניח העותר בפני המשיב אינה מספקת, ודי בכך כדי לדחות את העתירה. ככל שיש בידי העותר ראיות נוספות יוכל להעלותן בפני המשיב, והכל תוך תיאור מלא של ההיסטוריה של משפחתו.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י' בחשוון, תשע"ב (7.11.2011).