Skip to main content
Election 2026

Israel votes on Tuesday, 27 October

From the court's archivePetition to the High Court of Justice

ארנסט פינקלה נ' מינהל האוכלוסין - משרד הפנים

HCJ 3774/10 was decided on 7 November 2011.

The court's decision, in its own words.

העותר טוען כי הוא נכד של יהודי. הוא עצמו – ועל כך אין הוא חולק – אינו יהודי. אמו של העותר, כך טענתו, המירה את דתה לנצרות. לדבריו היה הדבר טרם לידתו. המשיב מצידו טוען כי העותר שימש כומר בקהילה הנוצרית במקום מגוריו. לא עלה בידינו לקבל תשובה ברורה מבא כוח העותר לשאלה אם אכן כך הוא. אין צורך, במסגרת עתירה זו לדון בשאלה האם יש לעותר זכויות לפי חוק השבות בהנחה שסבו אכן יהודי. טעם הדבר הוא שהעותר לא הרים את הנטל להוכיח שסבו אכן היה יהודי, ובנסיבות העניין אין די בראיה כי הסב נקבר בבית קברות יהודי. יתרה מזו – ככל שהעותר הוא בן לאם יהודיה והעותר הוא שהמיר את דתו, אין העותר זכאי לזכות מכוח שבות. התשתית העובדתית שהניח העותר בפני המשיב אינה מספקת, ודי בכך כדי לדחות את העתירה. ככל שיש בידי העותר ראיות נוספות יוכל להעלותן בפני המשיב, והכל תוך תיאור מלא של ההיסטוריה של משפחתו.

3 justices heard the case, and the ruling came on 7 November 2011.

Court
The Supreme Court, sitting as the High Court of Justice
Case
HCJ 3774/10
Opened
2010
Decided
7 November 2011
Length
2 pages

The panel

  • מ' נאור
  • ע' ארבל
  • א' חיות

This is how to cite the ruling.

בג"ץ 3774/10 ארנסט פינקלה נ' מינהל האוכלוסין - משרד הפנים (7.11.2011)

The full text of the ruling, in the Hebrew the court gave it in.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה

לצדק

בג"ץ 3774/10

בפני: כבוד השופטת מ' נאור · כבוד השופטת ע' ארבל · כבוד השופטת א' חיות

העותר: ארנסט פינקלה

נגד

המשיב: מינהל האוכלוסין - משרד הפנים · עתירה למתן צו על תנאי

תאריך הישיבה: י' בחשון התשע"ב (7.11.2011)

בשם העותר: עו"ד מיכאל דקר

בשם המשיב: עו"ד רועי-אביחי שויקה

פסק-דין

העותר טוען כי הוא נכד של יהודי. הוא עצמו – ועל כך אין הוא חולק – אינו יהודי. אמו של העותר, כך טענתו, המירה את דתה לנצרות. לדבריו היה הדבר טרם לידתו. המשיב מצידו טוען כי העותר שימש כומר בקהילה הנוצרית במקום מגוריו. לא עלה בידינו לקבל תשובה ברורה מבא כוח העותר לשאלה אם אכן כך הוא. אין צורך, במסגרת עתירה זו לדון בשאלה האם יש לעותר זכויות לפי חוק השבות בהנחה שסבו אכן יהודי. טעם הדבר הוא שהעותר לא הרים את הנטל להוכיח שסבו אכן היה יהודי, ובנסיבות העניין אין די בראיה כי הסב נקבר בבית קברות יהודי. יתרה מזו – ככל שהעותר הוא בן לאם יהודיה והעותר הוא שהמיר את דתו, אין העותר זכאי לזכות מכוח שבות. התשתית העובדתית שהניח העותר בפני המשיב אינה מספקת, ודי בכך כדי לדחות את העתירה. ככל שיש בידי העותר ראיות נוספות יוכל להעלותן בפני המשיב, והכל תוך תיאור מלא של ההיסטוריה של משפחתו.

העתירה נדחית.

ניתן היום, י' בחשוון, תשע"ב (7.11.2011).

שופטתשופטתשופטת

Find the case on the Supreme Court's site

The court gave these rulings around the same time.

All Supreme Court rulings →

More tools