יואל בלקר נ' שירות התעסוקה ואח'

פסק-דין

השופט ד' מינץ:

העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטת בית הדין הארצי לעבודה מיום 7.5.2018 בע"ר 68091-03-18 במסגרתו ערער העותר על החלטת רשמת בית הדין לעבודה לדחות את בקשתו להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה מיום 9.3.2017 בעל"ח 49232-02-17. הערעור נדחה, בין השאר, בשל כך שלא זו בלבד שהעותר ביקש הארכת מועד להגשת ערעורו על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה באיחור של למעלה מחודשיים, אלא שגם הערעור שהגיש על החלטת הרשמת הוגש אף הוא באיחור דומה, והעותר לא הצביע על טעם מיוחד להארכת המועד.

לאחר עיון הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים. הלכה מושרשת היא כי בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. התערבות בפסיקותיו תיעשה אך במקרים ובמשורה, מקום שיצאה מלפניו טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת חשיבות ציבורית וכללית, ובהתקיים נסיבות שבהן שמירת הצדק מחייבת התערבות שיפוטית של ערכאה זו (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673 (1984); בג"ץ 2005/16 ניסן נ' בית הדין הארצי לעבודה (12.4.2016)).

העתירה שלפנינו אינה עומדת בתנאים האמורים, ועל כן אין מקום שבית משפט זה ייזקק לה.

העתירה נדחית על הסף אפוא. אין צו להוצאות.

ניתן היום, ד' בתמוז התשע"ח (17.6.2018).