עמותת הרצליה למען תושביה נ' ח"כ ראובן ריבלין ואח'

פסק-דין

השופט א' רובינשטיין:

א. משיבים 3-1 מכהנים כחברים בכנסת ה-19, ומתמודדים – יחד עם משיבים 8-6 – בבחירות לנשיאות המדינה, העתידות להיערך ביום 10.6.14. העתירה דנא נסבה על בקשתה של העותרת כי נורה למשיבים 3-1 להתפטר מחברותם בכנסת, לחלופין – להשעות עצמם מפעילות כחברי כנסת עד הבחירות לנשיאות, ולחלופי חלופין – להימנע מכל הצבעה בעניין בחירת נשיא המדינה. הטענה העיקרית שבעתירה היא כי קיים חוסר שויון מהותי בין מועמדים לנשיאות המכהנים כחברי כנסת פעילים לבין מועמדים לנשיאות שאינם חברי כנסת פעילים. לפי הטענה, אי-שויון זה בא לידי ביטוי, בין היתר, בכך שמועמד שהוא חבר כנסת רשאי להצביע בבחירות לנשיאות.

ב. לאחר העיון בעתירה ובנספחיה, חוששנו כי אין בידינו להיעתר לה. בעתירה לא נטען – וככל הנראה לא בכדי – כי העותרת הקדימה פניה למי מן המשיבים קודם להגשתה של העתירה, קרי, העותרת לא פעלה למיצוי הליכים. די בכך שלא להיעתר לעתירה. היא גם מוגשת בשיהוי מובהק, ימים ספורים בטרם הבחירות לנשיאות, בנושא הידוע לכל למצער מזה חודשים לעניין המועמדים הספציפיים, וכמובן קיים במישור המשפטי מקדמת דנא.

ג. יתר על כן: הליך בחירתו של נשיא המדינה מוסדר בחוק יסוד: נשיא המדינה. חוק היסוד קובע, בין היתר, כי "כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל, כשיר להיות מועמד לכהונת נשיא המדינה" (סעיף 4), כי "נשיא המדינה נבחר על ידי הכנסת לשבע שנים" (סעיף 3(א)), וכי "מי שעשרה חברי הכנסת לפחות הציעו את מועמדותו יהיה מועמד לנשיא המדינה ..." (סעיף 6(א)(2)). חוק היסוד אינו מבחין בין מועמד שהוא חבר כנסת פעיל לבין מועמד שאינו חבר כנסת פעיל. והנה, הגם שבעתירה נטען כי עניינה במישור העקרוני, הסעדים האופרטיביים שהתבקשו בה אינם מכוונים כלפי הוראותיו של חוק היסוד, ומתמקדים במשיבים 3-1. גם בכך יש כדי שלא להיעתר לעתירה.

ד. על יסוד האמור, אין מנוס מאי-היעתרות לעתירה. למותר לציין, כי אין בהכרעתנו כדי להביע כל עמדה לגוף טענותיה המהותיות של העותרת, שכנראה מקומן בחצריו של המחוקק.

ניתן היום, ז' בסיון התשע"ד (5.6.2014).